תקציב בנק ישראל ל-2017 נמוך ב-2.5% ביחס ל-2016

בנק ישראל פרסם היום את תכנית העבודה ואת תקציב הבנק לשנת 2017 ■ הבנק גיבש את יעדיו לשלוש השנים הקרובות, ואלה ינחו את פעילותו בתקופה זו

נגידת בנק ישראל, הדוקטור קרנית פלוג צילום: קובי גדעון, לע"מ

בנק ישראל מפרסם היום (שני) לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2017. המועצה המנהלית של הבנק דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל.

הבנק השלים בימים אלו תהליך אסטרטגי של הגדרת יעדי הבנק לשלוש השנים הבאות  יעדים אלו ניצבים ביסוד תכנית העבודה והתקציב לשנת 2017, והם גובשו בהתחשב בתמורות ובאתגרים הצפויים במשק הישראלי ובכלכלה העולמית בתקופה זו.

אלו היעדים המרכזיים שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק לטובת הציבור והמשק בשנים הקרובות:

  1. שמירה על יציבות המחירים

האתגר הכרוך בניהול המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית נמוכה מחייב את בנק ישראל להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבת ריבית זו. יחד עם זאת, הציפיות להתאוששות של המשק העולמי מחייבות את הבנק להתכונן לרה-נורמליזציה של המדיניות המוניטרית בטווח זמן מעט יותר ארוך. לשם כך ימשיך בנק ישראל להתאים את יכולות החיזוי המקרו-כלכליות לתנאים שנוצרו אחרי המשבר וכן להביא בחשבון שיקולים הנוגעים ליציבות הפיננסית בעת גיבוש המדיניות המוניטרית.

  1. חיזוק יציבות המערכת הפיננסית ועמידתה בפני משברים

חוסנו הכלכלי והפיננסי של משק מתבטא בין היתר ביכולתו להתמודד עם משברים ולצלוח אותם באופן מיטבי, כפי שהוכח במשבר האחרון. כדי להגביר את מוכנותה של המערכת הפיננסית להתמודדות עם אירועי משבר שונים יפעל בנק ישראל בכמה מישורים: קידום פיקוח יציבותי מותאם סיכון במערכת הבנקאית, קידום פיקוח ואסדרה על מערכות התשלומים והסליקה ועל שירותי התשלום, הקמת ועדה ליציבות פיננסית לשם תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות, ייזום ביטוח פיקדונות וכלים לטיפול בבעיות של בנק בקשיים.

  1. קידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים

בנק ישראל אחראי, בין שאר תפקידיו, לאספקה סדירה של מזומנים למשק ולהבטחת קיומן של מערכות תשלומים ושל אמצעי תשלום חלופיים למזומן, כגון צ’קים, מערכת זה”ב, מערכות שב”א ומס”ב, כרטיסי חיוב שונים, ואמצעי תשלום מתקדמים אחרים. בנק ישראל פועל להבטחת האפקטיביות והאמינות של אמצעי התשלום השונים במשק. בשנים הקרובות יקדם בנק ישראל את הנפקת העריכים הבאים – 100 ש”ח ו-20 ש”ח – של הסדרה החדשה של שטרות הכסף, הצפויים להיכנס למחזור עד סוף שנת 2017. נוסף לכך יעסוק הבנק בהגברת השימוש במערכות ואמצעי תשלום מתקדמים, בקידום תשתית לסליקה מהירה ומאובטחת של תשלומים קמעונאים מתקדמים, ושמירה על אמון הציבור במטבע באמצעות הסברה ומניעת זיופים.

  1. הגברת התחרות והיעילות במערכת הפיננסית

התחרות במערכת הבנקאית נושאת ערך רב לציבור ולמשק, משום שהיא פועלת להפחתת מחירי השירותים הבנקאיים, לשיפור איכותם ולהרחבת נגישותם לציבור הרחב. החידושים הטכנולוגיים מאפשרים לקדם את התחרות במערכת הבנקאית, שכן הם מקלים על גופים חוץ-בנקאיים להיכנס לתחומים שונים של שוק האשראי – מתן אשראי ישיר, הקמת מערכות שמקשרות בין לווים למלווים, והקמת מערכות שמאפשרות להשוות מחירים, לנתח את צורכי הלקוח, ועוד. בהתאם לכך יפעל בנק ישראל בשנים הבאות להגברת התחרות בתחומי האשראי הקמעונאי, האשראי לעסקים קטנים ומערכות התשלומים והסליקה, וזאת באמצעות תמיכה בשינויים מבניים וטכנולוגיים ובצעדים צרכניים לטובת הציבור הרחב, בהקמת מאגר לאומי לשיתוף בנתוני אשראי, הרחבת הגישה למערכות התשלומים והסליקה לגופים שאינם תאגידים בנקאיים, גיבוש רגולציה מותאמת סיכון לסולקים, גופים חוץ-בנקאיים ובנקים חדשים, פתיחת תשתית כרטיסי החיוב לתחרות ושיפור יעילותה ולקידום הטכנולוגיה והחדשנות בתחומי הבנקאות והפיננסים.

 

  1. הגנה על לקוחות המערכת הבנקאית

בנק ישראל אחראי להגן על לקוחות המערכת הבנקאית ולהבטיח שהבנקים מעניקים להם יחס הוגן. פעולותיו בתחום זה תורמות לחיזוק אמונו של הציבור במערכת הבנקאית כמו גם לחיזוק אמונו בבנק ישראל כגוף שאמון על אסדרת פעילות זו. בשנים הקרובות יפעל בנק ישראל לשמירה על קשר הדוק בין הפיקוח על הבנקים לנציגי ציבור וארגונים חברתיים ולקידום מודעות פיננסית-בנקאית בקרב קהלי יעד שונים.  בנוסף, יפעל הבנק לחיזוק מערך שירות פניות הציבור שלו מול לקוחות המערכת הבנקאית בהקשר זה יש לציין כי בנק ישראל הניע במהלך 2016 פרויקט  להנגשת מידע לציבור באמצעות אתר אינטרנט חדשני שיאפשר לציבור לקבל שירותי מידע ולהפיק אישורים דיגיטליים.

  1. תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה

ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות, ועמן מיצוי התהליכים שהאיצו את הצמיחה בעשורים הקודמים, מצביעים על כך שהגידול בתוצר לנפש עשוי לרדת באופן משמעותי כבר בהמשך העשור הנוכחי. כדי לסייע לעצב תוואי מדיניות ותהליכים שיתרמו להגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ולצד זאת יצמצמו את אי השיוויון והעוני, בנק ישראל ימקד בשנים הבאות את המחקר בתחומים בעלי פוטנציאל לתרום להגדלת הצמיחה ולחלוקת פירותיה לשכבות השונות של האוכלוסייה. בהתאם לזאת, יפעל הבנק לפיתוח המלצות למדיניות כלכלית שתתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית באמצעות הגדלת הפריון, פיתוח התשתיות הפיסיות וההון האנושי וייעול השימוש בהם. כמו-כן, הבנק יקדם עריכת מחקרים בתחומי הרווחה והתעסוקה, במטרה ליצור תשתית להמלצות על צעדי מדיניות שיגדילו את ההכנסות והתעסוקה בכל שכבות האוכלוסייה.

  1. קידום המחקר הכלכלי והמידע הסטטיסטי

בנק מרכזי נשען בפעילותו ובקבלת ההחלטות על מחקרים ונתונים סטטיסטיים ענפים.  לכן הוא פועל לצמצום הפערים במידע הסטטיסטי והמחקרי ומפתח גישות חדשות לאיסוף נתונים ולעיבודם. הבנק פועל לשלב תחומי מחקר, ידע וכלים שמרחיבים את טווח ההמלצות האפשריות בנוגע למדיניות; לפיתוח ידע ומומחיות בשיטות ובכלים סטטיסטיים מתקדמים; וליישומן של יכולות אלה במטרה לחלץ ידע, לגבש תובנות חדשות, ולחזות התפתחויות במערכת הפיננסית ובכלכלה הישראלית. בנוסף, הבנק שואף להרחיב את ההנגשה של המידע הסטטיסטי לציבור ברחב ולחוקרי הכלכלה, להרחיב את המידע הסטטיסטי בתחומים חדשים בהתאם להתפתחויות הכלכלה ולקידום מחקר כלכלי בסטנדרטים בין-לאומיים בתחומי כלכלת ישראל.

  1. ניהול יתרות המט”ח

בנק ישראל מנהל את יתרות המט”ח של המדינה לפי פרופיל סיכון השוק המוגדר בקווים המנחים שמתווה הוועדה המוניטרית. הפרופיל מביא בחשבון את רמת היתרות, את התכנית לרכישות מט”ח שנועדה למתן את השפעתה של הפקת הגז הטבעי על החשבון השוטף, ואת מטרותיה של החזקת היתרות. הקצאת הנכסים של תיק היתרות נקבעת כך שהוא מתאפיין בתוחלת תשואה נאותה במסגרת הרמה הרצויה של סיכון השוק, סיכון האשראי וסיכון הנזילות, ובמסגרת המגבלות הכלולות בקווים המנחים. בשנת 2017 ימשיך בנק ישראל לבחון את הרחבתו של טווח השווקים והנכסים שבהם הוא משקיע את יתרות המט”ח.