עליית מדרגה במאבק בהון השחור

לאחר מאמצים השיגה רשות המסים את רשימת הישראלים שהחזיקו חשבונות בנק ב-HSBC  שוויץ

קנסות. (צילום אילוסטרציה: פיקסביי)

 בשנה וחצי האחרונות, מאז  נחשף בתקשורת העולמית דבר קיומה של רשימת  לקוחות של הסניף השוויצרי של בנק  HSBC,  עמדה רשות המסים בישראל בקשר עם רשות המס הצרפתית על מנת להשיג את הרשימה הנוגעת ללקוחות הישראלים של הבנק.

לאחר מגעים ומאמצים בנושא, קיבלה בימים האחרונים רשות המסים את המידע הכולל למעלה מ – 8,000 לקוחות ישראלים שהחזיקו  חשבונות בנק ב-HSBC שוויץ.

רשימה זו מצטרפת לרשימות נוספות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו”ל,  עליהן הצליחה רשות המסים לשים את ידה בשנים האחרונות, שהידועה בהן היא רשימת לקוחות בנק UBS, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא מדווחים – ולאחרונה אף הוגשו כתבי אישום ראשונים בפרשה.

גם בעקבות פרסום רשימות פנמה פעלה רשות המסים במישורים שונים ומחזיקה היום במידע מקיף על ישראלים שפתחו חברות בפנמה ובמדינות מקלט מס נוספות.

בהתאם לחוק,  אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו”ל אך עליו לדווח עליו  ועל ההכנסות שהופקו בו לרשות המסים.

הרשומות כוללות מגוון רחב של מסמכים המתעדים את התנהלות הבנק מול לקוחותיו.

עד כה: נחשפו 18.6 מיליארד שקלים

בשלב הראשון,  הצפוי להימשך חדשים ספורים, רשות המסים תבחן ותמיין את החומר ותשווה לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס.

בתהליך מיון המסמכים יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דווח על החשבונות – וכן אלו שדווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון.

כזכור, על רקע החקיקה שאושרה בכנסת לפיה עבירות מס חמורות יחשבו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ולאור ההיענות הגבוהה והצלחתו של נוהל הגילוי מרצון, הודיעה רשות המסים לפני כחודש כי הוחלט להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות, במסגרת הוראות השעה בנוהל,  עד ליום 31 בדצמבר 2016.

בהתאם לסיכום עם משרד המשפטים,  הנוהל והוראות השעה שתוקפן הוארך יכללו גם חסינות מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון – שעבירות המקור המגבשות אותן הינן עבירות המס עליהן חל הנוהל.  מאז פורסם הנוהל בספטמבר 2014 הוגשו במסגרתו 5,360 בקשות לגילוי מרצון – ונחשף הון המוערך ב-18.6 מיליארד שקלים, שייכנס למערכות הדיווח השוטפות ברשות המסים.