“ניתן לשדרג את מערכת החינוך ללא תוספת תקציבית”

ד"ר רמי בן ישי מציע לקיים ניהול סינרגטי בתחום החינוך באופן כללי ובפרט בתחום האנושי במערכת החינוך

לתת יותר כוח למשאב האנושי. כיתת לימוד צילום: פיקסביי

“יש לפתח אמנה חברתית למערכת החינוך בהשתתפות כלל השותפים, אמנה שתמסד כללי פעולה, סמכויות והגדרת תפקיד לכל אחד מהשותפים, ובסיס רחב לניהול פרואקטיבי של המשאב האנושי במערכת החינוך, כמו גם של סוגיות ניהוליות ארגוניות אחרות”, כך אומר ד”ר רמי בן-ישי, ראש  מרכז סינרגיה, שהיה מעורב בניסוח הקוד האתי למורים, בפיתוח רפורמות עוז לתמורה ואופק חדש.

לדבריו, “עבודת ההוראה כיום, עדיין מאופיינת בהתמקצעות  נמוכה, מסלול קריירה מוגבל וקצר, שכר  נמוך, סטאטוס חברתי נמוך ושחיקה גבוהה”.

הוא מציין עוד כי “הרפורמות הארגוניות שאמורות היו לקדם את פני מערכת החינוך, בעיקר עוז לתמורה ואופק חדש, לא מימשו את הציפיות שתלו בהן למרות המשאבים הלא מבוטלים שהושקעו בהם”.

לדברי ד”ר בן ישי, הבעיה המרכזית היא, שלא קיים ניהול סינרגטי בתחום החינוך בכלל ובתחום המשאב האנושי במערכת החינוך בפרט.

“הניהול מתבצע על ידי שותפים שונים – שאין סינרגיה ביניהם ובהם – משרד החינוך, השלטון המקומי, הרשות המקומית, הבעלות (אורט, עמל, עמית וכו’), ביה”ס, ארגוני הורים ותלמידים ועמותות. לכל שותף למערכת החינוך סמכויות חלקיות – ובעצם מתקיים ביניהם מאזן אימה המושתת על אגו – כוחניות, ומאבקים .כך גם כל שותף פיתח רפורמה עם שותפות מזערית של השותפים האחרים. לכן אנחנו עדים לכל כך הרבה שביתות והשבתות במערכת החינוך”.

ד”ר בן-ישי מציע כי הובלת האמנה תיעשה ע”י גוף של החברה האזרחית (עמותה) שימשיך ויוביל את יישומה, תיקופה וכיולה בשטח.

על פי הצעתו, גוף זה ישאב כוחות בתחילה מלחץ של החברה האזרחית (לתקשורת תפקיד מרכזי בכך) ומאוחר יותר מהבנה ומהסכמה שתיווצר בין השותפים השונים.

“כל השותפים למערכת החינוך ימנו חברים לכתיבת האמנה. האמנה תהווה מיסוד יחסי הגומלין בין השותפים במערכת החינוך בדרך של הדברות והסכמה ביניהם ותתייחס לנושאים כגון הסכמה על שיפורים שכבר הושגו ברפורמות הקודמות ,חלוקת עבודה, יחסי הגומלין ותיחום סמכויות של כל אחד מהשותפים ברמה הארצית, האזורית (יישובית) והבית- ספרית , נורמות פעולה ברורות וקבילות על כל השותפים”.

הוא מסכם כי אסטרטגיה של מעורבות, שיתוף  והזדהות מהווה כיום כיוון מוביל בארגונים עתירי משאבי אנוש, ובמערכת החינוך במיוחד.