מה מסוכן ליציבות המערכת הפיננסית?

על פי הדו"ח החצי שנתי של בנק ישראל הנוגע ליציבות המערכת הפיננסית - המוסדות הפיננסיים חשופים לסיכון הנשקף מירידה חדה במחיריהן של הדירות

תלוש שכר (צילום אילוסטרציה: פיקסביי)

בנק ישראל מפרסם היום (רביעי) את הדוח החצי-שנתי על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, וניתוחיו מתייחסים לאירועים שהתרחשו עד סוף יוני 2016.

פרסומו של ד”ח היציבות מעוגן בהגדרת התפקיד של בנק ישראל על פי חוק בנק ישראל, התש”ע-2010 – לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה – והוא מקובל בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות.

המסמך כולל סקירה של הסיכונים למתווכים הפיננסיים הניצבים בלב המערכת הפיננסית – הבנקים וחברות הביטוח – ושל הסיכונים למגזר העסקי הלא-פיננסי ולמשקי הבית – והוא בוחן את החשיפה של המערכת הפיננסית לסיכונים אלה.

על פי הדו”ח, המערכת הפיננסית המקומית שמרה על יציבות בחודשים האחרונים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה בארץ ובעולם וחרף הטלטלות בשווקים הפיננסיים והמשך האירועים הביטחוניים המקומיים.

יציבותם של הבנקים וחברות הביטוח נשמרה. בשנת 2015 עלתה רווחיותה של המערכת הבנקאית, בעיקר כתוצאה מהתפתחויות נקודתיות וחד-פעמיות, וכן עלה יחס ההון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות.

מבחן קיצון מקרו-כלכלי למערכת הבנקאית מעלה כי גם אם יתרחש בישראל מיתון חמור, המערכת הבנקאית תשמור על יציבותה. רווחיותן של חברות הביטוח אמנם ירדה בתקופה זו, אולם ההון העצמי המוּכּר שלהן עלה.

בדו”ח יש הערכה לפיה מאחר שסביבת הריביות נמוכה כבר תקופה ממושכת – מדיניות נחוצה לנוכח ההתפתחויות המקרו-כלכליות – ומאחר שיש לה השפעה מתמשכת על מחירי הנכסים, המוסדות הפיננסיים חשופים לסיכון הנשקף מירידות חדות במחיריהן של הדירות ושל הנכסים הפיננסיים.

ירידות כאלה עלולות להתרחש אם משקים מרכזיים בעולם יגלשו למיתון נוסף, או יסבלו מהתערערות של יציבותם הפיננסית, וידביקו את המשק הישראלי דרך פגיעה ביצוא ובמחירי הנכסים הפיננסיים.

כמו כן, הן עלולות להתרחש אם הבנקים המרכזיים ישיבו את הריבית למתווה עולה, או אם מצבה הגיאו-פוליטי של ישראל יחמיר ויוביל לעלייה בפרמיית הסיכון של המשק.

הסיכון הנשקף מירידות חדות במחירי הדירות נובע מכך שהבנקים מתאפיינים בחשיפה גבוהה למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל”ן – והמחירים בשוק זה מוסיפים לעלות. הסיכון הנשקף מירידת מחיריהם של הנכסים הפיננסיים נובע הן מהאפשרות שתיווצר פגיעה ישירה – דרך ההחזקה בנכסים אלה – והן מהאפשרות שתיווצר פגיעה עקיפה, דרך השפעתם של מחירי הנכסים הללו על יכולתן של החברות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהבנקים ומהמשקיעים המוסדיים.