למה יש סטודנטים שכמעט תמיד קונים עבודות אקדמיות באינטרנט?

תעשיית העבודות הקנויות וכתיבת עבודות לפי תפירה פורחת בארץ. מאות סטודנטים מחליטים לקחת את הדרך הקלה ולשלם למישהו לכתוב להם סמינריון. אך יש סטודנטים בודדים שחשוב להם שהעבודה שהם יגישו תהיה שלהם באמת. הבעיה היא שהם נתקעים בכתיבה והמרצים עסוקים מידי כדי לעזור. כך קרה גם לחגית צימרמן (שם בדוי), סטודנטית לתואר שני במחלקה לחינוך באוניברסיטת בר אילן. איך הצליחה חגית צימרמן להגיע ממצב של תקיעות בכתיבת העבודה להגשתה תוך פחות מ-30 יום? יצאנו לברר.

חגית צימרמן,35,נשואה, עובדת בעיריית רמת גן כאחראית תוכנית אמירים, תוכנית המצטיינים של משרד החינוך בעירה. היא נדרשה לעשות תואר שני לטובת קידומה בעבודה. “התואר עצמו מעניין למדי” חגית אומרת, “הבעיה התחילה בקישו ממני להגיש עבודה במסגרת התואר. קראתי מאמרים אבל הצלחתי רק לצטט מהם, ולא לכתוב בצורה מקורית שמשלבת את כל המאמרים כנדרש. פחדתי שיפסלו את העבודה כי כל מה שהצלחתי לעשות זה קופי פייסט. עכשיו הכי קל זה לפנות לאיזשהו כותב עבודות ולבקש ממנו שיכתוב, אבל חשוב לי שכל הציונים שאני אקבל בתואר יהיו באמת שלי. מהסיבה הזו פניתי לרונה והיא לימדה אותי שאפשר לשכתב והדרך הכי טובה לכתוב בצורה מקורית היא לכתוב את דעתי על החומר”.

איך הגעת אליה בכלל?

הגעתי אליה דרך האינטרנט. מצאתי את האתר שלה, 100foryou,קראתי והתרשמתי. דיברתי איותה טלפונית והסברתי לה את הבעיה. כבר בטלפון היא עזרה לי עם האנגלית: נורא קשה להבין מאמרים באנגלית. רונה הפנת אותי לאתרים שמתקצרים מאמרים באנגלית ל-20 שורות, ככה שאפשר להוציא את הרעיון המרכזי מכל מאמר די מהר. זה קיצר לי את זמן הכתיבה מ14 יום לשבוע”.

גם בועז שדלבסקי, בן 33 מרעננה נעזר בשירותיה של רונה. כשפנינו אליו הוא אמר:

“פניתי לרונה כאשר הייתי ‘תקוע’ באמצע עבודה סמינריונית, אשר ביצועה התארך ביותר.

כבר למין ההתחלה אפשר היה לראות את המקצועניות והניסיון הרב, של רונה בכתיבה נכונה של עבודה סמינריונית. יחד סידרנו את המתווה הנכון של שלד העבודה הורדנו חלקים לא חשובים והוספנו אחרים. בהמשך העבודה המשותפת (מפגשים שבועיים של כשעה וחצי שבה אני מביא חומר שכתבתי ומתייעץ עם רונה), הדגש היה על אפקטיביות – כתיבה ברורה, תמציתית וממוקדת לנושא העבודה. כל זאת, תוך הטמעת העקרונות ה’קטנים’ בכתיבה נכונה כגון ציטוט נכון, שימוש במונחים באנגלית, עימוד, ראשי פרקים וכולי. במהלך חודש לערך, של מפגשים שבועיים, הצלחתי להביא את העבודה לכדי סיום מוצלח”.

תפסנו את רונה (מדובר באישה עסוקה למדי, אבל תמיד שמחה לענות על שאלות). שאלנו איך השיטה שלה עובדת? רונה עינב, 37, נשואה+1 מהרצליה, ענתה:

“רוב הסטודנטים מעולם לא למדו לכתוב . הם חושבים שעבודה פירושה סיכום מאמרים, ציטוטים ממאמרים. תפיסה שגויה אחרת היא שהם חייבים לכתוב משהו מקורי. אין דבר יותר רחוק מהאמת. כל עבודה, מלבד דוקטורט ומאסטר, היא תרגיל בכתיבה. 99% מהנושאים כתבו עליהם כבר. המטרה היא שתראו שאתם יודעים לכתוב מאמר אקדמי ואתם יודעים להוציא מידע רלבנטי ממאמרים. השיטה שלי מאפשרת להם לכתוב עבודה כמו שהם ממלאים טופס לבנק או לביטוח לאומי. עונים על שאלות והעבודה כבר נכתבת מעצמה. לכן קראתי לה “הפתרון לסמינריון שלא נגמר”

“אני הופכת כל שלב , בעזרת שאלות שאני שואלת את הסטודנט/ית, לפשוט. למשל, במקרה של חגית, שאלתי אותה על מה העבודה. כשהיא אמרה לי שזה על תוכנית אמירים, מיד השתמשנו בזה כמילת חיפוש. מצאנו 10 מאמרים, קראנו אותם ביחד – אני לימדתי אותה איך מוצאים את הרעיונות המרכזיים מכל פסקה ואז הנחיתי אותה לכתוב את דעתה עליהם ואת הרעיונות במילים שלה. כך היא יצאה בסוף הפגישה עם פרק כתוב , מקורי שלה”.

רוב הסטודנטים מתקשים באנגלית. הם רואים מאמר באנגלית והמילים נראות להן כאילו כתובות בסינית. איך את מוציאה אותם מזה?

“פשוט. יש הרבה אתרים באינטרנט כמו articoolo שמסכמים מאמרים באנגלית. אפשר לעלות אליהם קבצי PDF של מאמרים באנגלית או להעתיק את הקטע הרצוי ואז מקבלים תקציר שלם . את התקציר הזה מתרגמים לעברית, לבד או בעזרת גוגל טרנסלייט וכותבים מאיפה זה נלקח, לפי כללי ציטוט שנכתבו בהוראות לעבודה. זהו הקטע מוכן ונמצא בעבודה ואפשר להמשיך הלאה”.

אבל מה עם סטודנט שממש מתקשה ומחפש מישהו שיכתוב עבורו. האם זה בשבילו?

“לא. השירות שלי מיועד לסטודנטים שחשוב להם לכתוב את העבודה שלהם בעצמם. אלו שרוצים שיכתבו עבורם, מספיק שיכתבו בגוגל קניית עבודות אקדמיות וכבר אפשר לקבל שם מאות שמות של אנשים שישמחו לכתוב בשבילם.”.

“אז את בעצם מלמדת סטודנטים כתיבה אקדמית. זה לא משהו שאוניברסיטאות ומכללות צריכות לעשות בעצמן.

“בעולם אידיאלי כן. אך אנחנו חיים בישראל, בה תקציבי המוסדות להשכלה גבוהה מקוצצים מידי שנה . אם ב2001, שאני למדתי כתיבה באוניברסיטת תל אביב, היו לי שעורי תרגול שהייתי צריכה להגיש מטלת כתיבה כל שבו, כיום ככל הידוע לי יש סדנת כתיבה באוניברסיטה הפתוחה וגם אז סטודנטים מתקשים כי ההדרכה לא מספיק ברורה. ממה שדיברתי עם סטודנטים, הבניית שהדרך בה מלמדים כתיבה היא כל כך מסורבלת, שהרבה מהם מתייאשים ופונים לקניית עודה וחבל. לכן יש כאלו שפונים אלי”.

“מה שכן, אם יש סטודנט שקורא את זה עכשיו, שיזכור משהו אחד: אלא אם כן מדובר בדוקטורט או במסטר, ששם יש חוקים אחרים, הגשת עבודה היא לא יותר מתרגיל בכתיבה אקדמית. חבל לתת למישהו לכתוב אותו, שאתה לא יודע מה הוא עשה עם העבודה שלך. אולי הוא כלל העתיק אותה מהאינטרנט , מה שיגרום לך לעלות לוועדת משמעת…..אם כבר העתקות, עדיף שתעשה את זה בעצמך: תבקש מחבר שלך עבודה בנושא שאתה כותב או שתקפוץ לספריה של מוסד אחר משלך. תעתיק משם את שאלת המחקר ואת ראשי הפרקים ואת הביבליו8גרפיה. תגיש לאישור. מאושר? שכתב: קח פסקה ואשאל את עצמך, מה הרעיון המרכזי? תכתוב את זה במילים שלך ואל תשכח לצרף מאיזה מאמר זה לקוח (רמז: בסוף הפסקה המקורית ישנה הפניה למאמר). תגיש. ב90% מהמקרים קיבלת בסביבות ה-85. ל-95 תוסיף כמה טענות מקוריות שלך או את חוות דעתך על החומר ותוודא שהמאמרים שאתה משתמש נכתבו בחמש השנים האחרונות”.

ביררתי על רונה עינב כמה פרטים. מסתבר שהיא עושה את זה מ2008 . לפגישה היא הוציאה סדרת סרטונים על כתיבה נכונה של סמינריון. היא בהתחלה לא כל כך רצתה לשתף ” מדובר בסרטונים שאני שומרת לסטודנטים שאני עובדת איתם” אבל בסוף היא הסכימה. בינתיים זה בחינם: תיכנסו לקישור הזה כדי לצפות בסרטונים