חשיפה: גלו עכשיו מהם 5 המרכיבים להתקדמות כלכלית שהבנקים לא מדברים עליהם והמשפחות בישראל פשוט לא מכירות

למה מי שלא משתמש בייעוץ כלכלי מפסיד לא רק כסף כל חודש? ■ מה צריך להיות בתיק הייעוץ כדי שיספק מענה מקצועי לאתגרים השונים בחיים? ■ ומהו המרכיב הסודי שבלעדיו אי אפשר להצליח בתהליך? ■ מאמן לכלכלת המשפחה אסף כהן מסיר עבורנו את הפרגוד

אולי יעניין אותך גם:

1 .המלצת החודש של דה רוטשילד: מהו הצעד הראשון להימנע מחובות וקריסה כלכלית ולהוסיף עוד 1,000-3,000 ש”ח לחודש לעובר ושב שלך?

2.לצאת מהמינוס תוך שלושה חודשים? זה אפשרי?! ערכה חדשה מגלה איך…

  1. האם ההבטחה לצאת ממעגל העוני למעגל העושר אמיתית? הפרק שיחשוף את האמת!

 יכול להיות שפעם שאלת את עצמך…

בשביל מה אני צריך מישהו שיבוא להגיד לי מה שאני כבר יודע – שההוצאות שלי גדולות מההכנסות ואני צריך להיכנס ל”דיאטה פיננסית” ולצמצם בהוצאות כדי לאזן את העובר ושב? ועוד לשלם לו על ה”ייעוץ” ולהגדיל את הבעיה?

אז נפגשנו עם אסף מאמן ויועץ לכלכלת המשפחה כדי לבדוק מקרוב האם כלכלת המשפחה היא “רק” דיאטה פיננסית ותו לא ומה אנחנו מפסידים אם נמנע מלקחת ייעוץ מקצועי בתחום…

בשביל מה צריך לשלם ליועץ  לכלכלת המשפחה אם אפשר להשיג ייעוץ כזה בחינם מארגונים כמו “פעמונים” למשל?

“חשוב לדעת שיועץ להתנהלות פיננסית חייב להכיר עוד ארבעה מרכיבים חוץ מכלים להתנהלות נכונה בשוטף, כי רק השילוב של כל המרכיבים יאפשר לתכנן את העתיד, להתמודד עם משברי העבר ולנהל סיכונים בהווה – בצורה יעילה ויציבה שתשפר את המצב הכלכלי, החברתי והאישי של המשפחה.

וזה ההבדל בין יעוץ כלכלי ראשוני שאפשר לקבל בחינם שמנסה לעצור את הדרדרות המצב הקיים בשוטף לבין יעוץ כלכלי מקצועי שמנתח את המצב מהשורש ומפיק תיק ייעוץ עם מגוון פתרונות לטווח רחוק”

אז מה הם לדעתך, המרכיבים לייעוץ פיננסי מקצועי לכלכלת המשפחה?

מרכיב ראשון: הערכות לסיכונים.

“לפני שמנהלים את ההוצאות השוטפות צריך למפות את הסכנות שיש למשפחה בתחום הכלכלי ולהחליט מה המשאבים שמחליטים להקצות לכל גורם שיכול לסכן את כלכלת המשפחה.

בשביל זה צריך להגדיר  את המושג סיכונים בכלכלת המשפחה, ההגדרה היא: “תהליכים מתמשכים או אירועים פתאומיים שעם התרחשותם נגרם נזק כלכלי למשפחה”.

ישנם סיכונים שתלויים בנו כגון: הגדלת המסגרת בחשבון או לקיחת הלוואה כתחליף להתנהלות נכונה בשוטף ויטופלו במסגרת ניהול ההוצאות השוטפות.

אך ישנם סיכונים שאינם תלויים בנו ואליהם אנחנו צריכים להיערך והם:

  • אובדן הכנסה – מוות/ אובדן כושר עבודה/ איבוד הכנסה(פיטורים, גירושין וכו’)/ פרישה לגמלאות של אחד מהתורמים כלכלית למשפחה.
  • סיכוני בריאות – ניתוח/השתלה/תרופות מחוץ לסל הבריאות/סיעוד.”

מרכיב שני: דיור ומשכנתאות.

“ברוב מדינות העולם כמו למשל מדינות אירופה וארצות הברית ישנה תרבות של מגורים בשכירות ולשם כך נבנות דירות המיועדות להשכרה למשך 25 שנה עם אופציה ל25 שנה נוספות כך שלאדם יש את החופש להחליט אם לחיות כמה דורות באותה דירה או לקום וללכת ולשכור במקום אחר.

לעומת זאת בישראל 75% מהבתים הם בבעלות פרטית כך שבאופן יחסי אין הרבה דירות להשכרה וגם כשיש הם נמכרות על ידי המשכירים בממוצע תוך 5 שנים, לכן רוב הישראלים  שחיים כרגע בשכירות ישאפו לקנות בית לא רק בגלל לחץ חברתי אלא גם בגלל שזה ייתן להם יציבות וקביעות.

דירה ממוצעת בישראל עולה בסביבות מיליון ₪ ומצריכה לקיחת משכנתא של בין 500 ל750 אלף ש”ח בהחזר חודשי (קרן + ריבית) ל25 שנה לכן זה אחד מסעיפי ההוצאה הקבועים והגבוהים ביותר של המשפחה כל חודש וחשוב להכיר את ההשפעות שלו על ההתנהלות הכלכלית של המשפחה.”

מרכיב שלישי: מימוש יעדים כלכליים.

“חושבים לרכוש רכב כל מספר שנים? דואגים להשכלה גבוהה לילדים?

מתכננים טיול גדול ? חתונת הבת מתקרבת? לכל אלה יש להיערך.”

מה ההבדל אם אני חוסך כל חודש ליעד הנכסף או לוקח הלוואה ומחזיר כל חודש?

“אם חוסכים את הסכומים הנדרשים במסגרת התקציב ולא לוקחים הלוואות משלמים כ25% פחות.

לדוגמא: מי שיודע שכל 5 שנים בממוצע הוא מוכר את הרכב הישן וצריך להוסיף 30 אלף ₪  כדי לקנות רכב חדש אם ייקח הלוואה על סך 30,000 ₪ ויפרוס את ההחזר ל5 שנים הוא ישלם כל חודש 600 ₪ (קרן + ריבית)

סה”כ: 36 אלף ₪

אך אם לעומת זאת הוא יחסוך 500 ₪ למשך 5 שנים לאחר שהוא הכניס בפועל 28 אלף יצטבר לו בחסכון 30 אלף ₪ על ידי הבנק (ריבית הפקדות) כך שבפועל הוא הוציא מכיסו רק 28 אלף ₪.

יוצא שרק לקניית רכב מי שלא מתכנן מראש מפסיד 8  אלף ₪ כל 5 שנים.

ב50 שנה ההפסד מצטבר ל80 אלף ₪ !”

מרכיב רביעי: ניהול ההוצאות השוטפות.

“כדי שיהיה לנו אמצעים כלכליים להיערך לסיכונים, לדיור ולמימוש יעדים עלינו לנהל את ההוצאות היום יומיות במסגרת תקציב חודשי בצורה נכונה, לכן ניהול הוצאות שוטפות זה הבסיס של כלכלת המשפחה.”

אם ניהול ההוצאות השוטפות כל כך בסיסי אז למה באמת רוב הישראלים “מתגלגלים” וחיים בחובות?

“יותר מזה,

לאור הנתונים האחרונים והמדאיגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

  • 56% מהאוכלוסיה באוברדראפט (משיכת יתר) ועל חריגה ממסגרת אשראי (של נניח 10 אלף ₪) משלמים כ13% בשנה (כל רבעון הבנק גובה כ250 ש”ח) בריבית דריבית.
  • 72% מהזוגות שהתגרשו טענו שאחד הגורמים המשמעותיים לגירושין היה מתח על רקע כלכלי.
  • כ50 אלף משפחות מפגרות בתשלומי המשכנתא ול20% מהם יפתחו תיקי הוצאה לפועל.
  • כ500 משפחות ממעמד הביניים כל שנה נדחקות מתחת לקו העוני.

לא ברור לי למה רוב המשפחות בישראל טומנות את הראש בחול ואומרות לעצמן: לי זה לא יקרה”

אז מה התשובה שלך?

“התשובה של היא: שבאופן טבעי אנשים קונים מתוך רגש ורק אחר כך מצדיקים את הקנייה על ידי השכל וזו הסיבה שרוב הישראלים מתגלגלים במקום להתנהל מראש נכון.”

אז מה לדעתך צריך לעשות?

איך לדעתך אפשר לגרום לאנשים להתנהל נכון באופן יציב וקבוע ?

מרכיב חמישי: התנהגות כלכלית.

פירמידת ההישגים – שבבסיסה אמונה תת הכרתית כגורם מכריע בשביל להגיע להישגים.

“הסוד הוא בעצם לשנות את האמונות שנקבעו חזק בתודעה שלנו בנוסף לתיק הייעוץ הכלכלי.

שכן כמה שהמיקוד יהיה חזק והאסטרטגיה מיטבית, ההרגלים תומכים במטרה והסיבות להצליח בתהליך בעלות מינוף גבוה, עדיין לא יהא שינוי קבוע ויציב אם לא נשנה את הדפוס הלא מודע ע”י הטמעת אמונות חדשות.

לדוגמא, אדם רוצה להיות עשיר, אך האמונה הפנימית שלו אומרת שאין מצב שיהיה לו ממון. במצב כזה הוא פשוט מכשיל את עצמו וקובע את עתידו הכלכלי.

יש ביכולתנו לייצר אמונות חדשות, ממש לתכנת את תת המודע וליצור חיבורים עצביים חדשים מעצימים שיצרו עבורנו מציאות.”

על איזה תאוריה מחקרית זה מבוסס?

“אבסס את התיאוריה שלי על ידי הדוגמא הבאה:

עד שנת 1954 לרוץ מייל בפחות מ4 דקות, נחשב לבלתי אפשרי! למעשה דוקטורים הוכיחו שהגוף האדם לא מסוגל לרוץ מייל בפחות מ4 דקות, מדענים ופסיכולוגים הוכיחו מדעית שאי אפשר לשבור את המחסום הזה, וכל האצנים עד אותה שנה הוכיחו שזה נכון, אף אחד לא הצליח לרוץ מייל בפחות מ 4 דקות!! היו כאלה שהגיעו ל4 דקות ו2 שניות 4 דקות ושניה אחת, אבל אף אחד לא הצליח בפחות מזה.

ואז הגיע רוג’ר בניסטר, שאמר:

“זה אפשרי לרוץ מייל בפחות מ4 דקות, ולמעשה אני הולך לעשות את זה”

ובזמן שהוא אמר את זה הוא היה רופא באוקספורד, הוא היה אצן טוב אבל לא הכי טוב, הזמן הכי טוב שלו היה 4 דקות ו12 שניות. וכמובן שאף אחד לא לקח אותו ברצינות. הוא המשיך להתאמן ולעבוד קשה, והוא השתפר. הוא הגיע ל4 דקות ו10 שניות, 4 דקות ו5 שניות ואז הוא הגיע ל4 דקות ו2 שניות ושם נעצר.

אבל הוא המשיך להגיד: “זה אפשרי, אין הגבלה ליכולות של בני האדם” והוא המשיך להתאמן.

עד ה6 למאי 1954! הוא הצליח לרוץ מייל ב3 דקות ו59 שניות!!

הוא הופיע בכל העיתונים והתפרסם בכל העולם “הבלתי אפשרי – הפך לאפשרי”

עכשיו פה זה הופך להיות יותר מעניין – הבחור הצעיר הזה לא רק שבר את מחסום ה4 דקות…

במשך שנים על גבי שנים, לא היה בנאדם אחד שהצליח לעשות את זה,

לרוץ מייל בפחות מ4 דקות. 6 שבועות אחרי שהוא שבר את המחסום –

ג’ון לנדי אצן אוסטרלי רץ את המייל ב3 דקות ו57 שניות!!

באותה שנה 37 אצנים עשו זאת בפחות מ4 דקות!!

1956 – יותר מ300 איש הצליחו לשבור

את המחסום הזה שנראה בלתי אפשרי!!”

ספר לי איך גילית את השיטה הזאת?

לאחר שניסיתי הכול (למידה עצמאית ממאמרים ושימוש בכלים לניהול תקציב באינטרנט, ליווי וסיוע מחברת ייעוץ כלכלי וכו’) ללא הצלחה.

הגעתי לתוכנית “סוד הכסף” של גיל אורלי שעזרה לי המון במהלך 100 הימים של התוכנית ובזכותה הגעתי להישגים לא מבוטלים בניהול ההוצאות השוטפות,

אבל לאחר סיום התוכנית היה לנו(לי ולאשתי) קשה לשמור על מומנטום ולאט לאט ההישגים הלכו ודעכו וחזרנו לשגרה. הרגשתי שמשהו חסר כדי לשנות את הרגלי הצריכה מהיסוד על מנת לייצר הישג כלכלי יציב וקבוע לאורך זמן…

עד שנחשפתי לשיטת “כוח התודעה” של אליהו שירי והצטרפתי לקורס המאמנים שלו ושם קיבלתי כלים להגיע להישגים באופן יציב וקבוע.

בעקבות זאת, החלטתי ללמוד קורס יועצים לכלכלת המשפחה בצורה מקצועית ולהכיר את כל המרכיבים והדילמות בניהול כלכלת המשפחה בשביל לעזור לאחרים לשפר את איכות חייהם ולחיות בביטחון כלכלי ולא במתח על רקע כלכלי.

הבנתי, שארזת חלק מהידע שלך בתחום  לתוך ערכה הכוללת סרטוני מידע בשילוב סיכומים ומשימות לקוראים – למי לא היית ממליץ לרכוש אותה?

  • לכל מי ש”לא” מוכן לקחת אחריות על המצב שהוא נמצא בו ולפעול.
  • מי שהוא “זולל מידע” בלבד ולא מתכנן ליישם את השיטה הזאת.

אז מי קהל היעד של הערכה המיוחדת הזאת?

  • כל מי שההוצאות שלו גדולות מההכנסות ומעוניין לצאת מהסחרור שהוא נמצא בו ולהפסיק לחיות במתח על רקע כלכלי שמשפיע על היחסים שלו עם האנשים הכי קרובים לו.
  • מי שההוצאות שלו שוות להכנסות, מה שאומר שהוא לא חוסך לעתיד ולא מנהל סיכונים עבורו ועבור משפחתו ורוצה לדעת איך להיות מוכן פיננסית לדברים הצפויים והלא צפויים.
  • מי שההכנסות שלו גדולות מההוצאות, מה שאומר שיש לו כסף בצד ומעוניין לדעת מה הדרך הטובה ביותר להשקיע אותו על מנת לשמר או להעלות את רמת החיים שלו.

איזה טיפ אתה יכול לתת לקוראים?

“אני ממליץ כשלב ראשון עוד לפני שאתם מגדירים מטרה, מתחברים למוטיבציה, בונים תוכנית פעולה ומיישמים אותה עם התנהגויות פורצות דרך –  להשתמש בכלי עוצמתי לעיצוב אמונה תת הכרתית שנקרא “משפט שינון”.

אנו יודעים כי “חזרתיות היא אם כל יכולת”. שינוי תפיסה תת הכרתית גם הוא מתבצע ע”י שינון וחזרה, עד אשר הרעיון החדש מחלחל וחודר פנימה.

משפט שינון-שכנוע עצמי(אוטוסוגסטיה)-לדוגמא:

“אני באמת אוהב את הרעיון שמיום ליום (מצבי הכלכלי משתפר וההכנסות גבוהות מההוצאות) אני נעשה (מאושר מחיי שפע ורווחה ואני זוכה לחיות בביטחון כלכלי מלא).

אני מרגיש שהשינוי כבר החל תודה! [בחלק הסיום צריך שימחיש לעצמו ויאמר את המשפט האחרון בשמחה כאילו זה כבר קרה!]

לאחר שכתבתם את משפט השינון עליכם לקרוא בו לפחות פעמיים ביום –  בבוקר אחרי שקמתם מהמיטה ובערב לפני שהלכתם לישון – בהתלהבות!!!

משפט השינון כשלעצמו יעזור לכם עם הזמן להסיר חסמים רגשיים שממוקמים עמוק בתת המודע שלכם וכך תפוררו את החסם הכי גדול בדרך להישגים שלכם.”

איך אפשר לדעת עוד?

“אני אתן לך קישור שאתה יכול לתת לקוראים.

בצד השני, מחכה להם מתנה: “פרק 1: משל הגרזן – בניית חזון ברור וחיבור למוטיבציה.”

מתוך הערכה המלאה שלי: ” איך להימנע מחובות וקריסה כלכלית ולהרוויח עוד 1,000-3,000 ש”ח כל חודש מהעובר ושב שלך”

✓ כדי לקבל את הפרק אתה לוחץ על הקישור פה מכניס את האימייל שאליו את רוצה לקבל את הפרק (לוקח 5 שניות בערך) ו… זהו, אתה בפנים.

חשוב להזדרז כי בקרוב זה  יורד מהאוויר…”

הבהרה

אתר דה-רוטשילד מארח לעתים כתבות ממומנות ומקודמות. כתבות שכאלה מכילות תוכן ומידע שיווקי. מערכת דה רוטשילד אינה אחראית למהימנות המידע ועצם פרסומה של הכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה של מערכת דה רוטשילד לרכוש ו\או להשתמש בשירותים או המוצרים המופיעים בה.