חדש: הדלת הסודית והמהפכנית למקצוע החם ביותר בהייטק ולמשכורת חמש ספרות, ואפילו לא צריך לדעת לתכנת

בארבע השנים האחרונות, מאז חזרתו מתפקידים בכירים בחברות ענק באירופה, מוביל ד"ר עופר מונר תוכניות לימודי חוויית משתמש מהפכניות בכל הארץ שכל התעשייה מדברת עליהן. מה זה התחום הזה חוויית משתמש ולמה הוא הולך להיות התחום החם ביותר בתעשיית ההייטק בעשורים הקרובים? הכל על תוכניות הלימוד המהפכניות שפיתח ד"ר מונר והפכו מאות אנשים למקצועני הייטק

ד
ד"ר עופר מונר - תמונה ממאגר פרטי

יכול להיות שכבר שמעתם על זה, על התחום שנהיה בזמן האחרון המילה החמה בעולם ההייטק. אולי שמעתם את המושג UX/UI או רק UX (אפשר לקרוא על UX בהרחבה פה) או שלא ומה שאתם מכירים זה את המונח חוויית משתמש ויכול להיות שגם זה לא. בשנים האחרונות תחום אפיון חוויית המשתמש הוא התחום שכולם מדברים עליו. איש חוויית המשתמש הנו בורג מרכזי ומשמעותי בכל חברת הייטק והוא זה האחראי על החיבור בין אנשים וטכנולוגיה. למעשה, אלו האנשים שאחראים על כך שהאפליקציות והאתרים (וכל שאר המערכות הדיגטאליות) שאנחנו משתמשים בהם ביום יום יהיו לנו נוחים לשימוש. בשנים האחרונות, עקב הצורך העולה בתעשיית ההייטק לאנשי חווית משתמש, נבנתה סביב התחום תעשייה קטנה של קורסים המכשירים אנשי ונשות חוויית משתמש. לשם כך, זימנו את ד”ר עופר מונר לראיון, אחד האנשים המובילים את תחום ההכשרה לאפיון חוויית משתמש בארץ ומומחה חוויית משתמש בעצמו על מנת להבין יותר מה זה התחום הזה, איך הוא משפיע על כולנו וכיצד לדעתו צריך להכשיר אנשים לעבוד בו.

ד”ר מונר הוא בעל דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית מאוניברסיטת ת”א, בעל 12 שנות ניסיון באפיון מערכות מורכבות, מחבר הספר Interaction Psychology: Human Experience ומוביל נכון להיום שתי תוכניות הכשרה מרכזיות באפיון חוויית משתמש. האחת כראש המסלול ללימודי אינטראקציית אדם-מחשב כהתמחות בלימודי תואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית ת”א-יפו והשניה כראש התוכנית ללימודי חוויית משתמש ביחידה ללימודי חוץ והמשך של אוניברסיטת חיפה.

ד"ר עופר מונר
ד”ר עופר מונר – תמונה ממאגר פרטי

לד”ר מונר ניסיון הרצאתי עשיר במכללות, אוניברסיטאות ובתי ספר והוא מצליח פעם אחר פעם לרתק את הקהל שלו ולעיתים קרובות גם לעורר מחלוקות לא קטנות. כיום, לאחר שהוביל תוכניות הכשרה שהכשירו עשרות אנשי ונשות חוויית משתמש, הוא מנסה להוביל מיני מהפכה בתחום ההכשרות לאפיון חוויית משתמש. ישבנו איתו לשיחה על מנת להבין כיצד הוא רואה את התחום בכלל ואת תחום ההכשרה בפרט ומה יש לו להגיד שמצליח להרגיז כל כך הרבה אנשים.

שלום ד”ר מונר ותודה שהסכמת לפנות לנו זמן.

מה זאת אומרת “כניסה סודית” להייטק?

“עולם ההיטק מורכב מתפקידים רבים שעושים עבודה מופלאה. במיוחד כאשר מסתכלים על עולם ההייטק הישראלי.  על פי דו”ח בנק ישראל מ 2018 ענף ההייטק הוא בין המשגשגים ביותר במשק והוא אחד האחראים לצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל. אולם, נכון ל 2017 פחות מ 8% מסך המועסקים במשק עובדים בהייטק ויש תמיד ביקוש אדיר לעובדים נוספים במשרות שונות. ההייטק הוא אחד המגזרים המפנקים יותר מבחינת הטבות וסביבת עבודה. מסאג’ים ושיעורי יוגה, ארוחות על חשבון העבודה, חדרי כושר, רכבי חברה ואפילו פגישות אישיות עם פסיכולוג. הכל כדי להשאיר את עובדי ההיטק מרוצים. ועוד לא דיברנו על המשכורות הגבוהות, שלעיתים קרובות, משכורות התחלתיות של אנשים ללא ניסיון (אבל עם השכלה כלשהי) הן של חמש ספרות. זה בגדול התשובה ללמה כדאי לעבוד בהייטק, למרות שאני חושב שזה די ברור. הקטע הוא שאנשים משוכנעים שאנשי הייטק הם ברובם אנשי טכנולוגיה ומחשבים, כאלו שיושבים כל היום מול המחשב ומתכנתים דברים בשפות שרק הם והמחשב מבינים. המציאות היא שזה בכלל לא ככה. נכון, יש מתכנתים ואלגורתימאים (כאלו שאחראים שגוגל ימצא בשבילכם את מה שחיפשתם), אבל יש גם הרבה מנהלים, ומשרות כוח אדם, וגרפיקאים ועוד ועוד. ואחד המקצועות האלו, שנכנס חזק בשנים האחרונות הוא אפיון חוויית משתמש. זה מקצוע שלמעשה מאפשר לאנשים בלי רקע בתכנות או אפילו בעיצוב להכנס אל עולם ההייטק, במשכורת התחלתית גבוהה, ולהיות אחראיים על ייצור נקודת האינטראקציה בין האדם למוצר הדיגיטאלי. “

השכר החציוני
השכר החציוני (זה ש 50% מרוויחים מעליו ו 50% מתחתיו) של אפיון UX ב-2019 – UXI Live בפייסבוק. (באישור)

ייצור נקודת האינטראקציה בין האדם למוצר הדיגיטאלי? מה זה אומר בעברית?

“הפירוש של חוויית משתמש זה UX – User Experience. במילים פשוטות זה אומר לעשות ולתכנן מוצרים כמו אפליקציות ואתרים שיהיו נוחים לשימוש, גם לי, גם לך, גם לילד וגם לקשיש. זה תחום שלם של להפוך את כל המוצרים הטכנולוגיים סביבנו לידודיתיים למשתמש. זה יכול להיות אפליקציה של פייסבוק בטלפון הסלולרי, או האתר של הבנק וזה יכול להיות גם הממשק של כיפת ברזל או של מכשיר אולטרא-סאונד אצל הרופא. אנחנו אחראים לעשות את כל המסכים סביבנו לנוחים יותר לתפעול. במילים אחרות, אנחנו משתמשים בפסיכולוגיה על מנת לנתח ולצפות את ההתנהגות של אנשים כאשר הם משתמשים במוצרים דיגטאליים. מוצר דיגיטאלי לצורך העניין זה כל דבר עם מסך.

מי שרוצה להרחיב ולהעמיק בזה עוד מוזמן להכנס לבלוג המצוין של התוכנית ללימודי UX ששם אפשר למצוא המון חומר על מה זה חוויית משתמש, מי צריך את זה, איך עושים את זה בפועל וגם מדריכים חינמיים לאפיון חוויית משתמש.”

אז איפה “הכניסה הסודית”?

“זוהי בדיוק הכניסה הסודית, המקום שבו הטכנולוגיה פוגשת את הפסיכולוגיה. על מנת לעשות מוצרים דיגטאליים כמו תוכנות ואתרים, אנחנו צריכים להבין לעומק מה גורם לאנשים לעשות את מה שהם עושים ובאילו מצבים הם יעשו את זה. בשביל זה, צריך ידע פסיכולוגי רחב. אנשי טכנולוגיה יש בכל מקום. הבעיה היא שכשאשר חברה מייצרת מוצר דיגטאלי, יש לה המון שיקולים אחרים שהם לא נוחות השימוש או חווית השימוש. מדובר על המודל הפיננסי (איך עושים כסף), על תכונות מוצריות כאלו ואחרות, על שיקולים שיווקיים אל מול המתחרים ועוד ועוד. מה שקרה בעבר ועדיין קורה לעיתים קרובות מאוד זה שהאנשים, או המשתמשים בשפה של אפיון חווית משתמש, נדחקים החוצה ממערכת השיקולים ואז נוצרים מוצרים שאינם ידידותיים לבני אדם וקשים לשימוש. מתוך כך נולד מקצוע אפיון חוויית משתמש, שהוא יושב על קו הגבול שבין ההומני לריאלי ומנסה לגשר על הפער בין הטכנולוגיה הקרה לחום האנושי. בדיוק פה, צריכים אנשים שיש להם את שתי התכונות, מצד אחד משיכה ואהבה לטכנולוגיה, ומצד שני יכולת להבין ולהכיל אנשים. “

מה זה התחום הזה חוויית משתמש ולמה אמרת שזה “התחום החם” בתעשייה?

“תחום חוויית המשתמש קיים די הרבה זמן, היסטורית, בערך מאמצע שנות ה -90. אולם זוהי ראיה קצת צרה של התחום. תחום אפיון חווית משתמש עלה לתודעה הכללית בעזרתו של ד”ר דון נורמן שטבע את המושג UX – User Experience באמצע שנות ה – 90 כאשר עבד באפל. אולם התחום עצמו הנו נגזרת של תחום רחב הרבה יותר שנקרא HCI – Human Computer Interaction והוא קיים בערך משנות ה 60 של המאה שעברה וכולל עקרונות מפסיכולוגיה קוגניטיבית ומהנדסת גורמי אנוש (ארגונומיה). זהו תחום מדעי שעיקר העניין שלו הוא בחקר הדרכים השונות בהן אנשים מתקשרים עם מחשבים ומציאת דרכים וחוקים לשיפור האינטראקציה הזו. בשלושת העשורים האחרונים, מחשבים נכנסו לכל בית והפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. זה הצריך כניסה של אנשים (בעיקר מהנדסי אנוש ופסיכולוגים קוגניטיביים) לתחום המחשוב על מנת לייצר מוצרים ותוכנות ידודיתיים יותר למשתמשים. ליצור טכנולוגיה שיכולים להשתמש בה כל סוגי האנשים, כאלו שלמדו מחשבים וכאלו שלא, ילדים, קשישים, מקצוענים ומתחילים. בעשור האחרון, עם כניסת הטלפונים הסלולריים החכמים לחיינו ועם כניסת המכשירים החכמים בשנים האחרונות (טלוויזיות חכמות למשל) נוצר צורך גדול יותר באנשים המבינים פסיכולוגיה מחד וטכנולוגיה מאידך. תחילת תחום אפיון חוויית משתמש הנו בפסיכולוגים קוגניטיביים אשר נשכרו על ידי חברות טכנולוגיות על מנת לשפר את המוצרים כך שיהיה ידודיתיים יותר למשתמשים. עם הזמן, אנשים שונים מתחומים שונים כגון חינוך, עיצוב, שיווק, מנהל עסקים ועוד החלו ללמוד את התחום ולהעשיר אותו בידיעות שלהם. כיום, ניתן למצוא מאפיינים חוויית משתמש מכל הקשת המקצועית כמעט.  זהו התחום החם בתעשייה כי כיום, מוצר שאין לו חוויית משתמש טובה לכל הפחות הוא מוצר שנדון לכשלון. אם בעבר אנשים היו סבלניים לגבי מוצרים שהיה להם קצת קשה להשתמש בהם, כיום זה לא המצב. אתר שלא נוח לשימוש נסגר, אפליקציות בטלפון נמחקות ואפילו תוכנות ענק עוברות מהפכים בנראות שלהן ובאיך שהן פועלות על מנת להשאר רלוונטיות.

SAP לדוגמא, שהיא אחת החברות הגדולות ביותר בעולם, שינתה לחלוטין את חוויית המשתמש שלה בשנים האחרונות על מנת לא להשאר מאחור. החברות הגדולות וגם הקטנות הבינו שעל מנת להיות תחרותיות, הן חייבות לספק למשתמשים שלהן מוצרים נוחים ויעילים שגם נראים טוב אבל מעל זאת, עובדים טוב ומספקים את הצרכים של המשתמשים. לפיכך, כיום, כמעט כל חברת הייטק, קטנה או גדולה, מחזיקה איש חוויית משתמש או אפילו צוות שלם במקרה של חברות גדולות. התעשייה מבינה כי ללא חוויית משתמש טובה, המשתמשים יעשו את הדבר ההגיוני הקורה בכל תחום מסחרי והוא לעבור למתחרים שמספקים את אותו המוצר בצורה נוחה יותר לשימוש. על פי Invision, שהיא אחת מהחברות המובילות את תחום ייצור התוכנות לתחום העיצוב, מקצוע אפיון חוויית משתמש הוא המוביל מבין כל מקצועות העיצוב ב 2019″.

סקר של חברת Invison לגבי 7 המקצועות עם המשכורות הגבוהות ביותר בתחום העיצוב בהייטק
סקר של חברת Invison לגבי 7 המקצועות עם המשכורות הגבוהות ביותר בתחום העיצוב בהייטק – צילום מסך מאתר invisionapp.com
אפיון חוויית המשתמש
מקצוע אפיון חוויית משתמש נמצא במקום הראשון עם ממוצע המשכורות הגבוה ביותר http://tinyurl.com/y3xlhxx8 – צילום מסך מאתר invisionapp.com

אתה לא מתכוון ל UX/UI? זה לא לעשות את המסכים שיראו טוב? לא צריך לדעת עיצוב בשביל זה?

“שאלה מצויינת ! אבל כדי לענות עליה צריך לחזור טיפה בזמן.

תחום אפיון חוויית משתמש עבר די הרבה תהפוכות בשנים האחרונות.

לפני עשור בערך, המושגים הנהוגים בתחום היו UI – user interface אשר כלל את מחקר המשתמשים והמתחרים, סרטוט המסכים ויצירת wireframes שהם סרטוטי תבנית המוצר וכן יצירת prototypes שהם אבות טיפוס עובדים של המוצר עצמו. זהו תחום של פתירת בעיות אפיוניות.

התחום הגרפי נקרא בזמנו GUI – Graphical User Interface והוא התייחס לנראות הגרפית, לפונטים, לטיפולוגיה, לברנדינד (מיתוג)  ולפלטת הצבעים.

כיום, מה שנקרא אז UI נקרא UX ומה שנקרא אז GUI נקרא UI.

בזמנו, היתה הפרדה די ברורה בין התחומים ובין המקצועות, הפרדה שמאז די הטשטשה.

בחיפוש ומעבר מהיר על מודעות הדרושים, לא קשה להבחין כי המון או אפילו מרבית מודעות הדרושים מחפשים UX/UI. “

מה הכוונה ומה מסתתר מאחורי הדרישה הזו?

“על מנת לענות על השאלה הזו עלינו ראשית לבחון מה כולל כל מקצוע וכל הגדרה מקצועית. השאלה הנכונה היא לא ‘האם זו הדרך?’  אלא ‘למה להשתמש באדם אחד לשני תחומים שונים?’

אקדים ואומר שבאירופה ובארה”ב המקצוע כבר מחולק לאנשי UX, אנשי UI, חוקרי UX ולפעמים גם כותבי מיקרו קופי ב UX (מה שכתוב על ההודעות והכפתורים) כמקצועות נפרדים. במעבר על משרות בחו”ל, בניגוד לארץ, יותר נדיר להתקל בדרישה ל UX/UI, במיוחד כאשר מדובר בארגונים גדולים.

עכשיו, נשאלת השאלה הבסיסית יותר, מהו ההבדל בין שני המקצועות שהרי שניהם עוסקים בתפיסה חזותית. האחד צריך להבין בתחום של השני.

אולם, ישנו הבדל מהותי לטעמי בין שני המקצועות.
כמעט כמו ההבדל בין מנתח מוח למנתח פלסטי, או מנתח פלסטי ומומחה איפור.
האם מנתח פסלטי יכול לעשות את העבודה של מנתח מוח באותה יעילות? הרי שניהם רופאים מנתחים. סביר להניח שלא כיוון שמדובר בהתמחויות שונות. ההבדל בין מנתח פסלטי ומאפר הוא יותר משמעותי כיוון שאמנם שניהם עוסקים ב’יופי’, האחד מתעסק בפונקציונאליות ואילו השני בנראות.

זהו לטעמי ההבדל המהותי בין UX ו UI תחום אחד עוסק בפונקציונאליות והשני בנראות ושניהם יוצרים את מה שאנו מכנים חוויית משתמש.
עוד דוגמא נוגעת להוראה, נקח מורה לאמנות ומורה לכימיה למשל. האם המורה לאמנות יכול ללמד כימיה כיוון שהוא גם משתמש בצבעים? האם מורה לכימיה יכול ללמד אומנות כיוון שהוא מכיר הרכב כימי של צבעים? התשובה לשני המקרים היא ‘כן, יכול, אבל עדיף שלא.’ 
עדיף שכל אחד יעסוק בתחום המומחיות אליו הוא הוכשר.

וכעת, נשאלת השאלה, האם ההכשרות זהות? האם סט הכישורים הנדרש משני המקצועות זהה? התשובה היא בוודאי שלא. בעוד המעצב הגרפי הוא יותר לכיוון האמן, המאפיין הוא יותר לכיוון המדען.

UX   הוא תחום מבוסס מחקר בעיקרו. יש לדעת כיצד לבצע שאלונים וראיונות, להבין מודלים סטטיסטיים לניתוח הנתונים, להבין פסיכולוגיה לעומק, שכן ללא ההבנה הזו, כיצד ניתן בכלל להבין חווייה שמישהו אחר חווה? זהו תחום מומחיות הנלמד בפני עצמו במוסדות המכובדים ביותר בארץ ובעולם לתארים מתקדמים.

העיצוב הגרפי הוא תחום מבוסס על אלמנטים חזותיים ותפיסה חזותית הנוגעת לתחומי הצילום, הקומפוזיציה, פונולוגיה, צבעים ועוד. זהו גם תחום מומחיות בפני עצמו הנלמד במוסדות המכובדים ביותר בארץ ובעולם לתארים מתקדמים.

האם אותו אדם יכול לבצע את שתי העבודות? יתכן וכן. יתכן ויש יחידי סגולה המוכשרים גם בחשיבה לוגית מעמיקה ויש להם את ההכשרה האקדמית הנאותה להבין ולתכנן פונקיונאליות מורכבת במערכות כאשר הם מתבססים על עקרונות מחקריים וכן להבין לעומק קומפוזיציות, צבעים, פונטים ואייקונים.

האם אשכור מנתח מוח לבצע ניתוח פלסטי, סביר להניח שלא.
האם אשכור מנתח פלסטי לבצע ניתוח מוח, כמעט וודאי שלא.

ההלחמה בין שתי המקצועות לדעתי היא טעות. אחד צריך להבין את העקרונות של השני, אך אלו שני מקצועות שונים ומשלימים. העובדה היא כי בעולם הבינו והפנימו את הבעיה (עקב כשלונות של מוצרים מהצד הפונקציונאלי או הויזואלי) ולכן מקפידים לגייס את האדם המתאים לתפקיד המתאים.

זהו לא עניין לטעמי של מי יותר חשוב, שניהם חשובים לעין ערוך ליצירת חוויית משתמש טובה. . זה פשוט עניין של תחומי תוכן, מומחיות, וסט כישורים שונה הנדרש מאנשים העוסקים בתחומים הללו.

ד”א, מדובר גם על צדדים שונים (בגדול) במוח העוסקים בכך, ניתוח וחשיבה לוגית לעומת יצירתיות ותפיסה חזותית (שוב, לא אומר שאין אנשים שמסוגלים לעשות גם וגם באותה רמת מקצועיות, הם פשוט נדירים יותר).

אין פה תחרות לדעתי.

מה שכן, ההכשרות צריכות לשים דגש על סט הכישורים הנדרש מכל תחום, זאת, עד שיהיה תואר ראשון המוקדש כולו ל ux  (כי בעיצוב גרפי כבר יש).”

לא צריך בשביל זה מעצבים? איך זה קשור לפסיכולוגיה?

“כדי להיות מעצב UX/UI צריך להיות מעצבים גרפיים, אין ספק בכלל. אלו אנשים בדר”כ שלמדו עיצוב גרפי במוסדות המובילים בארץ ולאחר מכן עשו קורס או התמחות נוספת ב UX. המצב בשוק הוא שבמרבית אם לא כל משרות ה UX/UI שמתפרסמות, הדרישה האמיתית היא למעצבים גרפיים שיעשו גם UX ‘על הדרך’. אלו למעשה משרות עיצוב גרפי, עם קצת אפיון. במעבר על דרישות משרה ניתן לראות בנקל דרישות להתמחות בתוכנות גרפיות ותארים בעיצוב גרפי ונדיר או שאין בכלל דרישה לתואר או הכשרה כלשהי בפסיכולוגיה. כיוון שפסיכולוגיה היא מדע ההתנהגות, מבחינתי זה נשמע לי קצת מוזר לחפש אנשים שיאפיינו חוויה למשתמש, מבלי להבין לעומק מהו המושג הפסיכולוגי חוויה. בסופו של יום אפיון חוויית משתמש הנו תכנון מקדים של חוויה לאנשים אחרים אותם אנחנו לא מכירים. הדרך היחידה שאני חושב שניתן לעשות כן היא באמצעות פסיכולוגיה שהיא מדע ההתהגות והיא מאפשרת לנו לחזות כיצד אנשים יתנהגו במצבים מסויימים. זאת אומרת, שלדעתי, על מנת להיות מעצב UI יש ללמוד עיצוב, על מנת להיות מעצב UX/UI, עדיין יש ללמוד עיצוב ולהבין קצת ב UX, אבל על מנת להיות מאפיין UX, אין צורך לדעת עיצוב בכלל, צריך להעמיק את הידע הפסיכולוגי בפרט ואת הידע על הנדסת גורמי אנוש בכלל. “

לחזות התנהגות של אנשים? לא הגזמת?

“ממש לא. אני יודע שפסיכולוגיה נתפסת בחלק מן הציבור הרחב כמדע לא מדויק. וזה נכון בחלקו. האמת היא שהפסיכולוגיה בה עוסק אפיון חוויית משתמש היא מעט שונה. מדובר בתחום שנקרא פסיכולוגיה קוגניטיבית והוא כולל את כל תחומי הקשב, הזיכרון, עיבוד המידע, הסקת מסקנות, קליטה מהחושים, מודע ותת מודע, רגשות ועוד. למעשה מדובר בפעולות המחשבתיות שהמוח שלנו יודע לעשות. ובנקודה הזו, למרות שמבחינה אישיותית אנחנו די שונים האחד מן השני, פה אנחנו מאוד מאוד דומים, עד לנקודה שמאפשרת אפילו לחזות את ההתנהגויות שלנו מבחינת ניסוח חוקים מדעיים.  הדרך שבה אנחנו קולטים מידע מהסביבה, מעבדים אותו ואז פועלים עליו היא די דומה אצל כולנו כיוון שכולנו חולקים את אותו האיבר, המוח. אם תרצו, לכולנו יש את אותו האיבר בדיוק, כמו אצבעות, אבל לכל אחד מאיתנו, כפי שיש טביעת אצבע יחודית רק לו, יש גם “טביעת מוח” יחודית רק לו. זה אומר שבגדול, המוחות שלנו עובדים די דומה האחד לשני, עם שינויים קטנים אשר מפרידים אותנו האחד מהשני ועושים אותנו מי שאנחנו.

psy
האות הוונית Psy היא הסמל הבינלאומי לפסיכולוגיה – ממאגר פרטי של המרואיין

” לצורך הדוגמא, אני אבקש מהקוראים שלך לעשות ניסוי קטן, יש פה בתמונה למטה שתי צורות חסרות משמעות, קשקושים. יש לידן שתי ‘מילים’ חסרות משמעות, צירוף של הברות. המטרה שלכם היא ‘לתת שם’ לכל צורה, זאת אומרת להחליט לאיזה צורה קוראים TAKETE ולאיזו צורה קוראים BALUBA. נתתם שם? יופי, עכשיו תמשיכו לקרוא.

צורות

אם חוקי הפסיכולוגיה עובדים אז רובכם נתתם את השם TAKETE  לצורה המשוננת, זאת הנראת כמו כוכב ואת השם BALUBA לצורה העגולה יותר. האפקט הזה נקרא  אפקט BALUBA-TAKETE או Bouba/Kiki  אפקט והוא מתרחש כי המוח מחבר בצורה אוטומאטית בין מידע  אודיטורי (שמיעתי) למידע ויזואלי (ראייתי). כך, מתחברת הצורה המשוננת עם המילה המכילה עיצורים והצורה העגולה עם המילה הכילה תנועות. האמת, ההסבר פה למה זה קורה הוא לא הנקודה החשובה שרציתי להעביר, הנקודה החשובה היא שחוקי הפסיכולוגיה יכולים לצפות ולחזות התנהגויות ואפילו מחשבות של אנשים זרים לחלוטין בהנתן מצבים מסויימים. את החוקים האלו בדיוק, אשר בסופו של יום מגדירים התנהגויות של בני אדם, מאפייני חוויית משתמש טובים מנצלים לשם יצירת אינטראקציה טובה יותר עם מוצרים טכנולוגיים. מאפייני חוויית משתמש מנסים לצפות את ההתנהגויות של המשתמשים שלהם ולייצר להם ‘מסלולים’ נכונים יותר כאשר הם משתמשים באפליקציות או אתרים או תוכנות מורכבות.

נקודה נוספת וסופר חשובה בה באה הפסיכולוגיה לידי ביטוי היא בעצם המושג חוויית משתמש. הרי מאפייני חוויית משתמש בסופו של יום מנסים לייצר, או לאפיין, חוויה טכנולוגית לאדם אחר. המושג ‘חוויה’ בעצמו הוא מושג פסיכולוגי. כדי לאפיין חווייה צריך להבין לעומק כיצד אדם תופס את הסביבה שלו, מעבד אותה בחושיו, זוכר ולומד ממנה, מסיק מסקנות לגביה, פועל עליה ולבסוף גם כיצד הוא מרגיש או חווה אותה. אני חושב שלדבר על ‘חווייה’ בלי להבין מה זה אומר לעומק לאפיין חוויה למישהו אחר עלול להוות בעיה. בנוסף, כאשר אנו אומרים ‘משתמש’אנו שוב מתייחסים למושג פסיכולוגי שהרי המשתמשים שלנו הם לא פילים או ארנבות אלא בני אדם. ובני אדם הם יצורים פסיכולוגים. זאת אומרת, שבסופו של יום, כל התחום הזה של חוויית משתמש, כולל השם שלו, הוא תחום שנשען באופן חד משמעי על עקרונות פסיכולוגים ועל היכולת המדעית לחזות התנהגות/מחשבות/רגשות של בני אדם. “

מקצוע אפיון חוויית משתמש נשען על עקרונות פסיכולוגיים מדעיים
מקצוע אפיון חוויית משתמש נשען על עקרונות פסיכולוגיים מדעיים – תמונה קנויה מאתר Istockphotos

ומה עם הטכנולוגיה? לא צריך הבנה טכנולוגית?

“תלוי למה את קוראת הבנה טכנולוגית. אם את מתכוונת לשפות תכנות ולקוד אז לא, ממש לא. אני אישית לא יודע לתכנת. במקרה הטוב אני יכול להסתכל על דף  html ולהגיד לך מה הוא עושה (html  היא שפת תכנות לאתר אינטרנט). כמו שאין צורך לדעת עיצוב, אין צורך לדעת תכנות. אלו מקצועות שונים. עיצוב מדבר על נראות, אפיון מדבר על פונקציונאליות ושמישות ותכנות מביא את הכל לידי ביצוע בפועל. מה שכן צריך לדעתי זו אהבה וסקרנות למוצרים טכנולוגיים כמעט באותה הרמה שצריך אהבה וסקרנות לבני אדם.

יש פה שני תחומי ידע שלובים ומרתקים ויש צורך בידע או הבנה בשניהם. הפסיכלוגיה אינה משתנה לאורך השנים, לפחות לא במידה רבה. אפשר לזהות פה ושם שינויים פסיכולוגיים שנגרמו עקב שינויים טכנולוגיים אבל הם מעטים ועדיין לא הוכח שזו אכן הטכנולוגיה שגרמה להם. אז הפסיכולוגיה נשארת פחות או יותר אותו הדבר. הטכנולוגיה לעומת זאת משתנה וסביר להניח כבר השתנתה אפילו מהרגע שאמרתי לך את המשפט הזה ועד שהקוראים שלך יראו אותו. הטכנולוגיה משתנה כל יום. הנקודה החשובה היא שהטכנולוגיה משתנה בצורה דרסטית. תחשבי איפה היינו לפני 10 שנים ואיפה אנחנו היום. 10 שנים זה אפילו לא פסיק בספר היסטוריה. איפה נהיה עוד 10 שנים? איזה ידע יצטרכו אז מאפייני חוויית משתמש? אילו חוויות יהיו? אני לא יודע את התשובות לכל השאלות הללו, למרות שיש לי כמה רעיונות לאן זה ילך, אבל אני כן יודע שבתור מאפייני חוויית משתמש תמיד צריך להיות עם האצבע על הדופק הטכנולוגי. אם היום אנחנו מאפיינים לאתרי אינטרנט ומערכות מורכבות ואפליקציות, מחר זה יכול להיות מציאות רבודה ומדומה, או מסך למקרר בבית החכם שיזמין לבד מוצרים שחסרים בו או המכונית האוטונומית הבאה.

קשה לדעת מה צופן העתיד הטכנולוגי אבל בתור מאפייני חוויית משתמש יש צורך בסקרנות טכנולוגית וברצון לדעת איך הטכנולוגיה עובדת, מה הדברים הבאים שמחכים מעבר לפינה, אילו גאדג’טים חדשים יש ועוד ועוד וכיצד כל אלו משפיעים ביחד ובנפרד על החווייה האנושית. אז כדי לענות על השאלה, לא צריך הבנה טכנולוגית, צריך אהבה טכנולוגית. איך עובדת הטכנולוגיה בדיוק זה פחות רלוונטי, איך היא משפיעה על בני אדם זה סופר רלוונטי. “

קסדת מציאות מדומה
קסדת מציאות מדומה – אתגרי אפיון הנמצאים ממש בעתיד העכשווי – תמונה ממאגר תמונות חופשי visualhunt.com

אוקי, אז אם הבנתי נכון זה כדי שאפליקציות ואתרים יהיו נוחים יותר למשתמשים?

“מדוייק, אבל לא רק. תחום אפיון חוויית המשתמש הוא תחום רחב מאוד. מה שהציבור הרחב מכיר זה בעיקר אתרי אינטרנט ואפליקציות סלולריות, זה נכון. אבל האם ידעת לדוגמא שיותר מ 80% מהאינרנט הוא בכלל נסתר מהעין? מה שאנחנו קוראים לו הרשת העמוקה  Deep Web)) ? ועוד 10% זה הרשת האפלה (Dark Web)? המוצרים שאנחנו בתור ציבור חשופים אליהם, כמו פייסבוק ווויז וטינדר ובוקינג וכאלו נקראים מוצרי B2C, Business to customer ואלו מוצרים המיוצרים על ידי עסקים ומיועדים לקהל הרחב. מוצרים אלו יכולים להיות פשוטים מאוד לאפיון, כמו דפי נחיתה ודפי אינטרנט או מאוד מורכבים, כמו פייסבוק. אולם, יש שוק גדול ורחב הרבה יותר הנקרא B2B, Business to business ואלו מוצרים המיוצרים על ידי עסקים ומיועדים לאנשי מקצוע או לעסקים אחרים. בשוק ה B2B  ניתן למצוא את כל המוצרים המיועדים לקהלים מקצועיים, החל מהתוכנה בה משתמש הרופא כדי למלא את הפרטים שלנו וכלה בתוכנה הנמצאת בתא הטייס או זאת ששולטת על כיפת ברזל. בנוסף למערכות אלו, הבטחוניות, ארגוניות, פיננסיות, בריאותיות ועוד, ישנה גם כפי שהזכרתי הרשת העמוקה.

למעשה, רוב רובה של רשת האינטרנט היא נסתרת מהעיניים של רוב המשתמשים ומתגלה רק למספר מצומצם של אנשים. למשל, את תא הדואר הפרטי שלך, רק את רואה (בתקווה), כך גם חשבון הבנק שלך המוסתר מעיני כל. כל הרישומים הרפואיים והבנקאיים של כולנו נמצאים על הרשת אך הם נסתרים. למעשה, אנחנו קוראים לכל אתר או אפליקציה המוגנים על ידי שם משתמש וסיסמא בשם deep web וזהו החלק הארי של רשת האינטרנט. זה די מובן מאליו שהידע הנדרש על מנת לאפיין אתר נחיתה שיווקי פשוט הוא שונה לחלוטין מאשר הידע הנדרש על מנת לאפיין 15 מסכים של תנודות בורסאיות העובדים במקביל ומייצגים תיק מניות דינאמי של קבוצת משקיעים.  התפקיד שלנו בתור מאפייני חוויית משתמש הוא לדאוג כי לא משנה מה המוצר, מורכב או פשוט ולא משנה מי המשתמשים שלו, אם הם זקנים, ילדים, מנהלי בנק או טייסי  קרב, אנחנו צריכים לדאוג כי המוצר יהיה נוח ויעיל לשימוש ואם אפשר אז גם ידידותי וחוויתי. אז אם צריך תשובה אחת קצרה לכל הסיפור הזה, התפקיד של מאפייני חוויית משתמש הוא להפוך טכנולוגיה לנגישה לבני אדם, אם מדובר בעמדת מידע בקופת חולים או בשליטה על כיפת ברזל  או על עמדת ניטור לב-ריאה חדר ניתוח. בכל מקום בו אנשים וטכנולוגיה צריכים לעבוד יחד, אנחנו שם. “

מסך של מערכת מורכבת לדוגמא
מסך של מערכת מורכבת לדוגמא – במקרה הזה מסך ניתוב תעבורת כספים ב DuetchBank – ממאגר פרטי של המרואיין

אז כרגע  יש אפיון פשוט ואפיון מורכב. ומה לגבי העתיד? אתה לא חושב שהפסיכולוגיה והטכנולוגיה משתנות עם העולם החדש? איך האקדמיה במגדל השן שלה נשארת מעודכנת?

“נכון מאוד, יש אפיון פשוט שהוא בעיקר אתרי אינטרנט פשוטים, שאגב אפשר היום פשוט לקנות תבניות מוכנות שלהן, לא צריך אפיון חוויית משתמש בשביל זה. ויש אפיון מורכב. את האפיון הפשוט אפשר כאמור למצוא באתרים ואפליקציות לקהל הרחב ואילו האפיון המורכב יותר נמצא בכל מיני תעשיות. העתיד? תראי, תמיד אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים, אבל כפי שזה נראה נכון להיום ואם אני צריך להסיק מה יקרה בעוד מספר שנים בהנתן המצב כרגע, אז אין לי ספק שאנחנו הולכים לכיוון של מציאות רבודה (AR – Augmented Reality) ומציאות מדומה (VR- Virtual Reality). מציאות רבודה מוסיפה אלמנטים נוספים על המציאות האמיתית. כמו למשל להסתכל במראה ולראות על הפנים עצמם כיצד יראה איפור כזה או אחר. או להרכיב משקפיים מיוחדות ולקבל מידע נוסף על כל דבר שנסתכל עליו. זה יכול להיות בנאדם שיופיע מעליו הפרופיל פייסבוק שלו או מאכל שסביבו יצופו באוויר כל הערכים התזונתיים.

כיום משתמשים בטכנולוגיה בחדרי ניתוח על מנת לקבל נתונים נוספים על החולה במהלך הניתוח עצמו. זה יכול להיות ברמה של מה הקוטר של העורק שעכשיו נמצא מול סכין המנתחים וכמה עמוק צריך לחתוך. אפשר למשל דרך מציאות רבודה במקום לקרוא על מערכת השמש, לראות אותה ממש בתלת מימד מול העיניים ולסובב אותה. מציאות מדומה לעומת זאת היא מציאות המחליפה לחלוטין את המציאות הקיימת. בעזרת קסדה או משקפיים ואפילו בעזרת חליפת חישה מלאה (שכבר קיימת בשוק) ניתן להחליף לחלוטין את המציאות שאת חווה כרגע ולשים אותך בכל מקום אחר. זה יכול להיות בתוך משחק מחשב, או בניו-יורק, או במאדים או בכל מציאות אחרת שנחשוב עליה, אמיתית או דימיונית לחלוטין. שתי הטכנולוגיות המדהימות האלו כבר כאן וכבר עובדות. נכון שהן עדיין בחיתולים, אבל גם הטלפונים הסלולריים היו די בחיתולים לפני 10 שנים ותראי איפה הם היום. לדעתי אלו הטכנולוגיות שהולכות לעשות את המהפכה הבאה ועל מנת שיהיה נוח וקל לכולנו להשתמש בהן, אם בשביל לשחק ממש בתוך משחקי מחשב או לטייל בהודו ואם בשביל לבצע ניתוחים או ללמד כיתה על מערכת השמש או סתם כדי לראות לאן לנסוע עם חיצים שמופיעים על הכביש עצמו, צריך אנשים שמבינים לעומק הן את הצד הטכנולוגי והן את הצד הפסיכולוגי ואפילו הארגונומי  (הנדסת גורמי אנוש) של האינטראקצייה בין אדם לטכנולוגיה. זה לא יהיה מספיק רק לדעת איך לעצב ולעשות שזה יראה טוב, איך שזה עובד יהפוך להיות יותר קריטי ממה שזה עכשיו והחוויה תהפוך מללחוץ על עכבר או מקלדת או מסך מגע לחוויה המערבת כמעט את כל החושים, אם לא את כולם. לשם כך, אני חושב שחיוני ללמוד פסיכולוגיה לעומק. “

מה אומרים מובילי הטכנולוגיה העולמית על מציאות מדומה ורבודה
מה אומרים מובילי הטכנולוגיה העולמית על מציאות מדומה ורבודה – ממאגר תמונות חופשי visualhunt.com

לגבי השינוי בפסיכולוגיה ובטכנולוגיה, אז כמו שאמרתי קודם ואני מדגיש גם עכשיו, הטכנולוגיה משתנה כל הזמן, היום אנחנו בטלפונים עם מסכי מגע, מחר אנחנו בטלפונים עם מסכים מתקפלים ומחרתיים אנחנו עם AR   ו VR ומכשירים בבית שמתקשרים עם האינטרנט לבד ומכוניות אוטונומיות (IoT – Internet of Things). הפסיכולוגיה של האדם לא השתנתה בהרבה מאז שיצאנו מהמערות. יש פה ושם שינויים כאלו ואחרים אבל בגדול, אנחנו תופסים מידע ומפרשים אותו פלוס מינוס אותו דבר. לאבולוציה לוקח די הרבה שנים לבצע שינויים ביולוגיים. מצד שני הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, במיוחד טכנולוגיית המחשבים. תראי את תעשיית המכוניות או המטוסים, או אפילו הטלוויזיות. אז יש שם שינויים ואפילו שינויים מרחיקי לכת. אבל אין מה להשוות עם תעשיית המחשבים שרק לפני 60 שנה כל מחשב היה בגודל של מגרש כדורגל והיום מחשב שהוא פי 1000 יותר חזק נכנס לכיס של הג’ינס.

אין ספק שהעולם החדש מתקדם בצעדי ענק ושהעולם הישן מתקשה לעמוד בקצב. הטכנולוגיות החדשות, הצפות המידע, הרשתות החברתיות, האינטרנט, כל אלו שינו וימשיכו לשנות את העולם. אנחנו למעשה, מבחינה הסטורית, נמצאים בשעות הראשונות של היום הראשון של מהפכת האינטרנט. אבל, וזה אבל חשוב, האם כל הידע החדש הזה מבטל את כל מה שלמדנו עד כה? האם אפשר לקחת מאות שנים של מחקר בתחומים שונים ולבטל את הצורך בהן רק כי עכשיו יש לנו וויקיפדיה? לדעתי ברור שלא, הידע ‘הישן’ עדיין משרת אותנו וימשיך לשרת אותנו נאמנה. לדעתי אין תחליף למגע האנושי בספרות, במדע, בפסיכולוגיה.

 בדיוק פה צריך מאפייני חוויית משתמש המבינים לעומק פסיכולוגיה וטכנולוגיה, על מנת לייצר את הגשר הזה בין העולם הישן והעולם החדש. הנקודה האחרונה מתקשרת גם לשאלה שלך לגבי האקדמיה. אין ספק בכלל שאם אנחנו נשארים במגדל השן ומלמדים תיאוריות מלפני 70 שנה, אז אנחנו הופכים להיות לא רלוונטיים. אבל זה לא המצב, רחוק מכך. רוב אנשי האקדמיה שעוסקים בתחום אפיון חוויית משתמש הם חוקרים בנוסף לכך שהם ממשיכים לייעץ ולעבוד עם חברות ההייטק הגדולות במשק. זה יכול להיות דרך חברות ייעוץ, ליווי סטאטראפים בחממות האצה, הרצאות והעברת סדנאות וזה יכול להיות שבמקביל להוראה ולמחקר, עדיין עובדים בתעשייה. זה קורה כי כפי שהזכרתי, מצד אחד יש את התיאוריות המדעיות בנוגע להתנהגות של בני אדם ואת המחקרים הישנים והחדשים לגבי האינטראקציה שלהם עם טכנולוגיה ומצד שני יש את ההתקדמות הטכנולוגית אשר מחייבת כל מאפיין חוויית משתמש להשאר מעודכן ועדכני.

לדוגמא, הזכרתי את מערכת מציאות מדומה ומציאות רבודה. במחקרים האחרונים נראה כי במיוחד במציאות מדומה, יש תופעה שאנשים הנמצאים במציאות המדומה יותר מ 15 דקות מתחילים לסבול מבחילות ומכאבי ראש. על מנת לפתור את הבעיה הזו, יש צורך בידע מעמיק על המוח על מנת לבין למה התופעה מתרחשת ומה אפשר לעשות מבחינה טכנולוגית כדי למנוע אותה. זאת אומרת כי לרוב, אנשי האקדמיה שעוסקים בחוויית משתמש הם גם אנשי שטח שמתנסים ועובדים עם הטכנולוגיות החדישות ביותר בשוק. “

בעתיד הקרוב, אפשר יהיה להשתמש במשקפי מציאות מדומה לביצוע ניתוחים
בעתיד הקרוב, אפשר יהיה להשתמש במשקפי מציאות מדומה לביצוע ניתוחים – ממאגר תמונות חופשי visualhunt.com

הבנתי שאתה מוביל מספר תוכניות לימודים בארץ, איך הן שונות מההכשרות הקיימות בשוק ולמה הן ‘מהפכניות’ ?

“נכון, אני כרגע עומד בראש שתי תוכניות מרכזיות להכשרת אנשי ונשות אפיון חוויית משתמש. האחת כראש המסלול להתמחות באינטראקציית אדם-מחשב תחת תואר ראשון במדעי ההתנהגות  במכללה האקדמית ת”א יפו והשניה כראש התוכנית ללימודי חוויית משתמש תחת היחידה ללימודי חוץ והמשך של אוניברסיטת חיפה.

לימודי UX
תמונה קנויה מ Istockphotos

אחד ההבדלים העיקריים בין ההכשרות אותם אני מוביל לבין ההכשרות האחרות הקיימות בשוק הוא שההכשרות השונות שלי מבוססות על מחקרים מדעיים מעמיקים בנושאים שונים ומשלבות באופן הדוק בין ידע אקדמאי נרחב ובין עבודה מעשית בשטח. אני עדיין חוקר פעיל במכון המחקר להעצמת משתמשים שמוביל ד”ר דוד גלולה ואני עדיין מייעץ ומבצע פרוייקטים לחברות גדולות וקטנות. כל המרצים אצלנו הם בעלי ניסיון עשיר בתעשייה, בעלי ניסיון עשיר בהרצאות (חלקם מרצים מצטיינים באוניברסיטאות ובמכללות) וכולם בעלי תואר שני ומעלה כך שהם יכולים לספק תמיד ראיה רחבה ומקיפה על החומר הנלמד, אם כשכירים בחברות מובילות במשק ואם כבעלי חברות אפיון פרוייקטים בעצמם. התוכניות מסתמכות על פסיכולוגיה כמדע המשמש לחיזוי התנהגות  וכל החומרים נכתבו ועודכנו על ידי אנשי אקדמיה  בפסיכולוגיה, מערכות מידע והנדסת גורמי אנוש עם מעורבות עמוקה בתעשייה והתנסות יום יומית בפרוייקטים של מליוני דולרים. 

זוהי התוכנית היחידה בשוק המבוססת על חומרים אקדמאיים ומשלבת סדנאות מקצועיות ומעשיות ליצירת תיק עבודות המותאם לדרישות השוק האמיתיות. בעוד רוב התוכנית האחרות מכוונות בעיקר לעיצוב, או UX/UI אנחנו מכוונים בעיקר לאפיון UX ואנחנו לא מתנצלים על כך אלא גאים בזה. בנוסף, אנחנו מנסים להפוך את ההכשרות בארץ להכשרות אקדמאיות וההכשרות הפרטיות לא כ”כ אוהבות את זה. כיום, מוסדות אקדמאיים נוספים מציעים תוכניות הכשרה מה שבסוף יוביל לכך שבתעשייה ידרשו תעודות הכשרה, אם דרך תואר ראשון/שני או לימודי התמחות או לימודי תעודה של מוסד אקדמאי כלשהו.  התוכניות הקיימות בעיקר מתייחסות לשוק ה B2C  ואילו אנחנו משלבים למידה והכנה מעמיקה גם לשוק ה B2B שהוא שוק רחב יותר ובו יש דרישה רחבה יותר למאפיינים איכותיים ולאפיונים מבוססי הבנה מעמיקה בפסיכולוגיה ומחקר.  אנחנו התוכנית היחידה המציעה לימודי המשך באפיון חוויית משתמש. מאפיינים או מנהלי מוצר אשר כבר עובדים בתחום אבל רוצים לעשות את המעבר למערכות מורכבות, כמו מערכות ביטחוניות, פיננסיות, רפואיות או אפילו ארגוניות אבל עם רמת סיבוכיות גבוהה עומדים כיום מול האפשרות הכמעט יחידה של לעשות תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית או בהנדסת גורמי אנוש על מנת להתמודד עם המורכבות של המערכות אותן הם מאפיינים.

אנחנו מציעים את הקורס היחיד בארץ ובעולם המיועד לאפיון מתקדם של מערכות מורכבות. זהו קורס שמערב נושאים כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית, הנדסת גורמי אנוש, ניתוח מערכות, סטטיסטיקה ושיטות מחקר, מחקר מתקדם, אפיון מערכות ועוד ועוד. כמו שאמרתי, אנחנו שמים דגש רציני ביותר על שילוב בין חומרים אקדמאיים מוכחים בתחומים שונים לבין קישור מעשי לעבודה היום יומית בשטח. אלו תוכניות הכשרה מעמיקות ודורשניות, הן לא מתאימות למי שרוצה ללמוד קורס ‘על הדרך’. אפשר להתרשם ממגוון הקורסים שאנחנו מציעים באתר התוכנית ללימודי UX של היחידה ללימודי המשך של אוניברסיטת חיפה, הקורסים מתקיימים בת”א ו/או בחיפה.”

מי באמת מתאים להיות מאפיין חוויית משתמש ?  ומי לא מתאים?

“מתאימים להרשם לקורסים אנשים שמתעניינים בפסיכולוגיה ובטכנולוגיה, אנשים שאוהבים לפתור בעיות ורוצים להשתלב בתחום מרתק המשלב אנשים וטכנולוגיה. הקורס מכוון לאנשים בעלי רקע בתחומים פסיכולוגיה, שיווק, מנהל עסקים, ניהול מוצר, טכנולוגיה, או אנשים ללא רקע הרוצים להכנס להייטק. התכונות הנדרשות הן סקרנות גבוהה, יכולת לפתור בעיות, חשיבה יצירתית ואנליטית וכושר ניתוח גבוה.

מי שלא מתאים לתוכנית אלו אנשים שמחפשים דרכי קיצור להייטק. זה מקצוע דורשני, עם תחרות רבה שדורש ידע נרחב בהרבה תחומים ויכולת להתנהל מול אנשים ואהבה של מחקר. זה אמנם מקצוע של הרבה כסף, אבל זה לא “כסף קל”. יש המון דרישה לאנשים איכותיים אבל ההכשרות אצלנו הן לא סלחניות ומיועדות לאנשים שרוצים ויכולים להשקיע זמן וכסף על מנת להפוך להיות הטובים ביותר בתחום.”

למה מי שלא לומד עכשיו קורס בחוויית משתמש עלול להפסיד?

“התחום של חוויית משתמש הוא כרגע תחום חם מאוד מצד אחד ומצד שני קשה מאוד למצוא אנשים איכותיים שיאיישו את המשרות ויעניקו ערך מוסף אמיתי לחברות בהן הם נמצאים. אני מאמין כי בוגרי ההכשרות אצלנו יביאו משהו שונה לשוק העבודה מבחינת הידע שלהם ומבחינת היכולת שלהם להצדיק את הבחירות שהם עושים מבחינה מדעית. התחום כאמור הוא מבוסס מחקר ועלינו בתור מאפיינים להצדיק כל הזמן את הבחירות שלנו ולהראות כי אנחנו מביאים ערך מוסף. בלי ההצדקה הזו אין למקצוע זכות קיום. מעבר לכך, בעוד שנתיים שלוש יכנסו לתחום האפיון מערכות מרכבות אף יותר כמו מציאות מדומה ומציאות רבודה ואז השוק יזעק לאנשים בעלי הכשרה בפסיכולוגיה והנדסת גורמי אנוש כיוון שיהיה מעבר מדו מימד לתלת מימד וכן למוצרי Internet of Things  IOT אשר יאפשרו לכל מוצר בבית שלנו ובחוץ לתקשר עם רשת האינטרנט. ההכשרה שלנו הכי מתאימה לכך בעיקר כי פסיכולוגיה לומדים מפסיכולוגים וניסיון רוכשים מהשטח. בנוסף, גם תחום המערכות המורכבות בשוק ה B2B מתחיל להבין את החשיבות של חוויית משתמש טובה ושם חשוב יותר האפיון מאשר העיצוב.”

לסיום, יש לך עצות למי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום?

“בוודאי. העצה הראשונה שלי היא לבדוק אם זה באמת מעניין אותך. אם הגעת עד לפה אז כנראה שכן, אבל גם תחום שנשמע מרתק במילים יכול להיות פתאום לא מעניין או קל מידי או קשה מידי כשממש מתחילים לעסוק בו. אז העצה הראשונה היא לקחת איזו אפליקציה או אתר ולהתחיל לבחון אותו. לכתוב מה מפריע לכם. אולי כפתור לא במקום, אולי התפריט לא מתנהג כמו שציפיתם, אולי לא ברור המידע. תנסו לצייר אותו מחדש, או סתם לחשוב מה הייתם משנים. התרגיל הקטן הזה יתן לכם קצת מושג אם התחום הזה בשבילכם. בנוסף, אתם יכולים למצוא המון מידע על התחום באינטנט ומקום טוב להתחיל בו זה הבלוג של התוכניות ללימודי חוויית משתמש – ‘נשנושים למוח’ שמרכז המון חומר בעברית. עצה נוספת היא לא להבהל מכל מיני אנשים שיגידו לכם שצריך לדעת עיצוב או תכנות. UX זה לא זה ולא זה, זה בעיקר ידע פסיכולוגי. לבסוף, העצה הכי טובה שאני יכול לתת למי שרוצה להכנס לתחום זה להעשיר את עצמו או עצמה בכמה שיותר ידע. תיק עבודות טוב כולם יכולים לייצר, גם לעבור ראיונות זה איזשהו כישור שניתן ללמוד אותו אבל אין ולא יהיה תחליף לידע מבוסס. יש המון חומר באינטרנט שיכול להעשיר את הידיעות שלכם כאשר אתם נכנסים לתחום הזה וזה תחום שבו באמת ככל שאתה יודע יותר, אתה נהיה טוב יותר. למעשה, מה שנותן באמת בתחום הזה יתרון על פני מועמדים אחרים זה הידע, כי לצייר, כל אחד יכול אבל לפתור בעיות, ממש לא כל אחד יודע איך. במיוחד לא אם חסר לו ידע. “

אז מה עושה מי שרוצה באמת לעשות את הצעד הראשון בתחום?

“מי מהקוראים שלך שזה באמת מעניין אותו או אותה ומוכן להתחייב אני מוכן לתרום מזמני ולספק שיחת ייעוץ ללא עלות להשתלבות בתחום, אלו הפרטים שלי ליצירת קשר:

ד”ר עופר מונר  – omonar@gmail.com

יצירת קשר לשיחת ייעוץ ללא עלות

  בנוסף, אני ממליץ לקרוא עוד על התחום. בבלוג של התוכנית ללימודי חוויית משתמש של היחידה ללימודי חוץ של אוניבסיטת חיפה. ולבסוף, הכי מומלץ זה להרשם לאחת ההכשרות שלנו בגלל שהן באמת המעמיקות והמקיפות ביותר בשוק ומאפשרות להכנס וכבר להתחיל לעבוד לאחר 6 חודשים. מי מהקוראים שמעוניינים מוזמנים להשאיר את הפרטים שלהם פה ונחזור אליהם.

 כאות תודה ד”א על הראיון הזה, אני מבטיח ל 100 הנרשמים הראשונים עותק דיגטיאלי חינם (!) של הספר שלי Interaction Psychology: Human Experience.

ספר של ד"ר עופר מונר
ספר בן מעל 200 עמודים (!) פרי עטו של ד”ר עופר מונר על הפסיכולוגיה של המשתמשים – ממאגר פרטי של המרואיין

תודה ד”ר עופר מונר על זמנך ועל שהארת לנו תחום חדש ומרתק.