הרופא אמר שכל העולם על הכתפיים שלי, אז מצאתי “תרופה” לי ולכל האמהות המותשות כמוני

אחרי שהבינה מה זה להיות אמא עייפה ומותשת שלא מצליחה להשתלט על הילדים והבית, שמתוסכלת מהבעל שלא שותף מספיק ומהכסף שאין, היא הבינה שחייבת להיות דרך פשוטה לפתור את הבעיות בחיים. הכירו את צירה, יוצרת מהפכות בחיים, שהובילה כבר 1500 אנשים למהפך בחייהם עם גישה חדשה לחיים.

צירה דויטש: ״להצליח עם הילדים מבלי לפתח תלות במטפלים״
צירה דויטש: ״להצליח עם הילדים מבלי לפתח תלות במטפלים״ (צילום: סמדר כפרי)

צירה דויטש יודעת לספר איך מגיבות נשים כשרוח חדשה של שינוי מהפכני וגדול נושבת לכיוונן. במסגרת עבודתה היא פוגשת אותם – אמהות טרוטות עיניים ואכולות רגשות אשמה, בני זוג עם בטן מלאה בכעסים אחד על השניה, בני זוג שחשים כי לא מעריכים אותם מספיק, או כאלה שמתלוננים שהחיים לא קלים ומהנים כמו שהם חולמים. דויטש מראה להם שישנה דרך לפתור את בעיותיהם, אחת כזאת שהיא פשוטה וקלה ליישום. ואז… ברגע הראשון חלקם זזים מולה באי נוחות, אחרים לפעמים זועמים, לעיתים נדירות יש כאלה שאומרים לה “ביי” ומעדיפים לברוח. 

“אוי, זה נשמע לא טוב”, דויטש מתחילה לצחוק. “אבל אם נחזור להיות רציניים – אחרי זה, אלו שהתנגדו חוזרים אליי, מקשיבים ומיישמים, ובסופו של דבר מודים לי ואומרים שאחרי שנים שניסו כל כך הרבה דרכים ושיטות, הם סוף סוף קיבלו שדרוג לחיים. יש לי זוגות שמרגישים שיצאו לירח דבש שני, ונשים-אמהות שנחלצו ממעגל ריצה מתיש אחר עמידה באידיאלים שהכתיבה ‘החברה'”.

צירה דויטש, יוצרת מהפכות בחיים, בהורות ובזוגיות, בת 40, נשואה ליוסי 21 שנים ואם לשמונה ילדים, מובילה נשים לשינוי משמעותי בחייהן – בהורות, בזוגיות ובכל מישורי החיים. “אני יוצרת מהפך בחיי נשים ואמהות כדי שתוכלנה לחיות חיים רגועים, שלווים ועם ביטחון בעצמן, ומשם לבנות חיי משפחה, זוגיות, וקהילה נעימים, המאפשרים להתמודד בטוב עם אתגרי החיים השונים”.

ברקורד שלה, שנצבר מזה 13 שנה, יש 1500 בוגרים שכיום יכולים  לנשום לרווחה. נשים, גברים וגם זוגות, שחוקים ועייפים, שהיא הצליחה לעזור להם להגיע לאיכות החיים לה קיוו וייחלו. דויטש מסבירה: “נתקלתי ביותר מדי בעיות, שונות ומגוונות שיש לאנשים, והבנתי שאני חייבת למצוא מפתח, פתרון פנימי פשוט שיכול לסייע לכולן”. 

בראש ובראשונה בדרך לפתרון היא מציעה לכל אחד להתמודד עם שאלת העוגן – ‘מה עומד מאחורי כל  הבעיות שלי?’. “בחרתי להתעמק בשאלה הזאת, כי כשאנו לא מרוצים הנטייה האנושית היא לחפש אשמים”, היא מסבירה. “מלבד דכדוך, ייאוש, וכעסים זה לא מוביל לכלום ובעיקר לא אומר לנו איך אנו נוכל לעזור לעצמנו. מה שאני מבקשת לעשות זה לעזור לך. ואכן מכאן מתחילה הדרך לשפר הכול”.

בהמשך ישיר, פיתחה דויטש גישה מעצימה לחיים המיועדת לכל מי שאינו מרוצה בחייו. היא מבקשת לסייע לכל מי שחש מתוסכל ותקוע מכך שחייו לא מתנהלים כפי שקיווה. לשם כך, היא פותחת חלון היכרות עם סרטון מתנה, שנותן תשובות לשאלות מהדהדות, כאלו שמצליחות לזעזע ולהזיז קדימה בו זמנית. הצ’ופר מובא בהמשך הכתבה.

להצליח מבלי לפתח תלות במטפלים

דויטש, מלאת מרץ וחייכנית, מספרת על הגישה החדשה, שעושה את ההבדל למי שכבר ניסו הכול: “המטרה היא למצוא פתרון אחד שיכול לפתור את כל הבעיות שיש לנו, מול הילדים, הבעל, הסביבה, כדי שהדברים יפסיקו להפריע לנו. מניסיוני אני יכולה לספר שרבים מהקשיים שנשים הגיעו איתם אליי נובעים מכיוון שהן רוצות את הבלתי אפשרי, שאחרים ישתנו. יש לי משהו חשוב לומר – אין נוסחת קסם שתגרום שהילדים ישתפו פעולה, שבעלך יקשיב לך, שהחמות תהיה פתאום פחות חטטנית, ואין נוסחת קסם שתגרום לבוס שלך להציע לך בונוסים גבוהים שמגיעים לך!”.

אז מה עושים?

“מבינים – הפתרון טמון בנו. אני מנחה לאמץ גישה חדשה לחיים המובילה אותנו להבין כיצד להכיל סיטואציה ולא רק להתנגח בתוכה. כי לא באמת יוצא משהו מלהתנגח. מדובר בגישה של לקיחת אחריות. יכול להיות שקורים בחיים הרבה דברים שהם לא פיירים ולא לרוחי, אבל נשאר לי לבחון מה בשליטתי ומה לא. היות ואת התנהגות האנשים מסביבי אי אפשר לשנות, עליי להתמקד בעצמי. לבחון מה הבעיה שלי עם הסיטואציה שנוצרה לא בשליטתי, והאם אני יכולה לפתור אותה עבורי? בואי נפסיק להאשים ונחשוב מה אנו יכולות לעשות כדי להרגיש יותר טוב. בסופו של דבר מדובר בבחירה חכמה שמקפיצה אותך גבוה, ושמשולה לחיים מחדש”, היא חורצת.

יתרון חשוב והכרחי מבחינתה הוא שמדובר בגישה   נגישה ליישום. “אף אישה או אימא לא צריכה ויכולה להסתובב כל החיים עם מנחת הורים או מטפלת זוגית צמודה”, היא מחייכת. “אז קודם כל צריך להבין שהפתרון של שינוי גישה הוא פשוט  . מדובר בפתרון פנימי שקיים בך ונובע מתוכך, ולכן אין תיאוריות וסיסמאות שאת צריכה לשנן. שינוי אחד בראש ובתפיסה שלך יוביל אותך לשנות את חייך לחיים קלים, כיפיים ופשוטים יותר.. יסוד חשוב נוסף שאני מדברת עליו במסגרת השינוי הוא הגדלת המודעות לבחירה – אם עד היום דברים בחיים קרו ‘איכשהו’ כי ‘ככה יצא’, ‘ככה אמרו לי’, ‘ככה זרמו החיים’, אני עוזרת לך להתחבר למודעות ולבחירה חופשית. אחרי שעשית הכל וניסית הכל תדעי להקשיב לעצמך ומשם לפעול. ותגיעי להבנת חיים עמוקה –  שאת יכולה לעוף הרבה יותר גבוה”.

הרצאה בכנס קהילת אמהות "מרכז שפר" בבנייני האומה.
הרצאה בכנס קהילת אמהות “מרכז שפר” בבנייני האומה. (צילום: מרכז שפר)

אולי יעניין אותך:

הרופא אמר: “כל החיים על הכתפיים שלך” 

הרצון שלה להרים כל אחת גבוה אינו מקרי. היא מסבירה: “שלל סיסמאות של התרבות המערבית קובעות שאמא חייבת להיות אמא עם תנאים מסוימים.. היא צריכה להיות טובה, מתוקתקת מכילה. יש כללים שקובעים מי היא אמא טובה, ומי שחלילה לא עומדת בהם מרגישה שהיא אמא רעה. זה פשוט נורא! קיימת רדיפה אינסופית אחר אושר ואידיאל שבנוי על כללים שמישהו הכתיב, אידיאל שאנשים רודפים אחריו, והוא בלתי ניתן להשגה, תמיד, ויוצר רגשות אשמה נוראיות.״

את נשמעת בוערת. 

“כי אני מכירה את זה היטב. בשנותיי הראשונות כאמא הרגשתי שאומרים לי ‘נו נו נו’ בכל מקום. הסביבה עם הערות תמידיות. בטיפת חלב, מקום שאמור לגלות אמפתיה, אומרים לך בסבר פנים חמור: הילד שמן, רזה, לא שוכב על הבטן. הורים כל הזמן בפחד נוראי שהם דופקים את הילד, שצריך לחסוך לו כסף לפסיכולוג שהוא ילך אליו בגיל 30. לא לעניין לגדל ככה ילדים”.

כאן היא מגיעה לסיפור שלה, שמוכר לכל אישה כמעט. “הייתי בת 25, אמא צעירה לארבעה קטנים, עם חלום להורות מיוחדת. אני מתה למצוא את מי שכתב את המשפט ‘ילדים זה שמחה’. אני חוויתי רק אכזבות ושברי חלומות. גם הזוגיות לא הייתה משהו, כשברקע מדקלמים לך: ‘האהבה תבוא, תעבדו על זה’. ואת – בתחושה ששום דבר לא הולך לך, ואת מאוכזבת ומלאת רגשות אשמה. הייתי אמא מתוסכלת, שמדקלמת סיסמאות שלא עובדות מתוך ספרים ומאמרים שאמורים להגיד לי מה נכון, הסתובבתי אכולת רגשות אשמה ללא הרף, עם תחושה שאני לא מספיק טובה, שאין לי את זה. שאני לא מצליחה להשתלט על הבית, על הילדים, לא מצליחה לנהל זוגיות נורמלית עם הבעל. הייתי חלשה ומותשת”.

הרגשות המנקרים חלחלו לגוף. “חליתי בפיברומיאלגיה. זו היתה תקופה קשה. עזבתי את העבודה, סבלתי מכאבים נוראיים ושכבתי ארבעה חודשים במיטה, כמעט בלי יכולת לתפקד. אחד הרופאים שהגעתי אליו אמר לי ישירות: ‘כל החיים על הכתפיים שלך. אם לא תעשי שינוי בעצמך, שום טיפול וכדורים לא יעזרו’. הבנתי שזה משהו שדורש טיפול עמוק”. 

לחיות את החיים שלי מבלי להיות מושפעת מהסביבה

דויטש יצאה למסע חיפוש עצמי שיביא לה מזור, והבינה שמרבית ההצעות לפתרונות שיש בשוק לא מצליחים לגעת בשורש ולהתאים לכולם. “הלכתי להנחיית הורים, סדנאות, קורסים. היו שם מלא סיסמאות וטיפים לשינוי אמיתי. קביעות ועובדות מה נכון ולא נכון בקשר, זוגיות, הורות. הם מדברים ומעניקים הנחיות וכללים ומדברים בשפה מסוימת, שלא בהכרח מתאימה לכולם. ובנוסף יש שם משהו שיוצר תלות בהם ובשפה שלהם. ואז מה? כל החיים אהיה צריכה עזרה מבחוץ? הרגשתי שבוער בי להביא את הפתרון שלי מתוכי”. 

היא התוודעה לגישת שפר, שם החל המהפך. “נפש האדם היא כמו אמנות. אי אפשר לנתח אותה במושגים מוגבלים של ‘שחור ולבן’, ‘נכון ולא נכון’. יש הרבה צבעים. זה עמוק יותר. בנושא של ילדים, זוגיות ושאר היבטי החיים כל מקרה וסיפור לגופו. ולכן הבנתי שדרושה גישה – שהיא צורת התייחסות. ולא שיטה – שקובעת כללים. עם גישת שפר, הלימוד והניסיון שלי בניתי גישת חיים, שהפכה לשליחות החיים שלי, כי היא סייעה לא רק לי, אלא למאות משפחות”.

כשעולה המילה שליחות, דויטש עוברת בטבעיות לדבר על המונחים . “אני באה לעזור לאנשים. בתחילת יעוץ  אני שואלת: ‘איך אני יכולה לעזור לכם?’ אנשים בשוק. מתחילים לגמגם ואז אומרים שרוצים שיהיה ככה וככה עם הילדים, עם הבעל, עם החמות. הם רוצים משהו שבלתי ניתן להשגה. נשים רוצות בעל יותר מפרגן, ילד שיותר עוזר. אני לא יכולה לעשות את זה”.

ואז מה מתרחש?

“אז הפוקוס מהילד, מהבעל, מהבוס, עובר אליהם בחזרה. אני מסבירה שהדבר היחיד שאנו יכולים לעשות כדי לפתור את הבעיה זה להזיז את הפוקוס. מלרצות לשנות את זה שמולכם לפוקוס אליכם. אנשים נבהלים מזה. עוברת תקופה והם מבינים שחיים שלמים לא שאלו את עצמם – מה אני יכול להשיג בנתונים הקיימים. לשנות את כל העולם הרי אי אפשר.

“כאשר מבינים שאין אשמים בסביבה, ולא מצפים מהאחר לשנות את התנהגותו, אז מבינים שהאחריות לשנות את מצבנו היא שלנו. זה מפחיד קצת, כי אז אני אחראית לפתרון שלי, ואחריות זו מילה כבדה וגסה. אבל בסופו של דבר לשם אני מובילה את הנשים והזוגות, כי הכי טוב כשאיכות חיי לא תלויה בגורם חיצוני, כשאף גורם חיצוני לא קובע איך ארגיש ולא מכתיב מה מצב הרוח שלי. לא הילדים, לא הבעל, השכנים, החמות, הבוס ועוד”. 

ההצלחה שלי זה הרוגע והשלווה שלך

באופן טבעי, יש לה סיפורי הצלחה רבים. “למשל, הגיעו אליי הורים, מוכרים בקהילה הדתית, שבנם נשר ממסגרת הלימוד שלו, והם חשו בושה גדולה ואכזבה. הם באו אליי בוכים, וסיפרו על החזית המתישה מול הילד”.

מה עושים עם הורים שבורים כאלה? 

“אני באה לעזור לשחרר אותם מתחושת אחריות וכשלון שלהם להבנה שהילד בחר ואין להם שליטה על זה. אני מרכיבה להם משקפיים חדשים בצבע שונה. הם מגיעים איתם להבנה שמשנה להם את עמדת ההסתכלות ומצליחה להפוך את תחושת הקשיים, חרדות, לחצים, ומתח, ליותר שמחה, רוגע, ביטחון, והשליטה על עצמם חוזרת אליהם. אין אצלי טיפים וסיסמאות ואני לא אומרת לאנשים מה לעשות. אני מסבירה להם את הדינמיקה שמתרחשת, ואיך אפשר לראות אחרת את הדברים, ומשם מחליטים ו מה לעשות. יתרונו של השינוי שהוא פנימי ולא חיצוני. אתם משתמשים בכלים שלכם”. 

דויטש טיפלה גם ברבים שהגיעו עם בעיות בזוגיות. “אנשים חושבים שחלוקת העבודה בזוגיות היא 50-50. לא! מבחינתי העבודה שלי בזוגיות היא 100 אחוז שלי. סליחה, אבל אני לא אגרום לבן זוגי להיות יותר קשוב/ עוזר/ משתתף/ וכו’.  האחריות היא עליי, להבין – זה האדם שמולי. דיברנו על כך שאנו לא משתמשים במושגים של נכון ולא נכון. אז גם כשזוגות מגיעים אלי, שופכים טענות אחד על השני ורוצים שאחליט מי צודק כאילו אני בית משפט עליון, אני אומרת: ‘מה זה רלוונטי מה אני חושבת? רלוונטי להתמודד עם מה שיש”.

איך מצליחים לצלוח שיח כזה?

“זוג נשוי  הגיע אליי אחרי 30 שנה שהם רבים את אותן מריבות, והיו בשלל טיפולים וסדנאות, וכל אחד מהם נשאר מבוצר בעמדתו. אני שומעת מהאישה שבן הזוג 30 שנה לא קשוב, לא נעים. תוקפני ועצבני ולא בסדר. והאישה מבקשת שאעזור לה לשנות   אותו. אמרתי לה: ‘מה יש לי לחדש לו? הוא לא רוצה שינוי’. שמתי לה את האמת בפרצוף! הסברתי לה שעד היום הבעיה שהיא חשה בה לא נפתרה כי היא רוצה משהו שלא ניתן להשגה מבחינתה אך כשהפתרון טמון בה, ונמצא אצלה. אמרתי לה – אני רוצה למצוא איתך איך לעזור לך! אז הם 30 שנה יחד, ופעם ראשונה, עם הגישה החדשה, הבינו שיש פה עוד בנאדם, עם הסתכלות אחרת, ושמו פוקוס על עצמם איך אני יכול לפתור את הבעיה שלי. אחרי כמה מפגשים הם סיפרו שהם מרגישים ‘כאילו התחתנו מחדש’. הבינו שהשינוי אצלם ויישמו”.

דווקא כאן, דויטש מבקשת להבהיר מהי הצלחה עבור אדם שהגיע אליה. “אז זהו, שהצלחה זה לא בשינוי הסביבה. זה לא להגיד – הנה בעלי נהיה ‘טאטעלע’, הילד נהיה ‘ילד טוב ירושלים’, וחמותי החלה לשתוק כמו דג. הצלחה נמדדת במושגים אחרים. היא נמדדת בשלווה וברוגע שלך. ביכולת לקבל דבר שקורה. אם אמא הצליחה להישאר רגועה בסיטואציות מול הילדים, לנשום ולא לקחת ללב, זו הצלחה ענקית. המיקוד בגישה הוא עלייך, כל הדינמיקה משתנה, וההצלחה היא שקרה לי משהו אצלי”.

סרטון מתנה בדרך לגישה החדשה

את ההצלחות היא מרגישה באופן יומיומי במסגרת עבודתה במפגשים אישיים, בסדנאות קבוצתיות, והרצאות שהיא מקיימת. “ריכזתי מעגל נשים אמיצות שבוחרות לחיות בקלות ונמצאות בגדילה מתמדת. הן גילו פתח לעולם טוב של שפע והצלחה בחיים. הן חיות בחופש מוחלט, בוחרות בחירות טובות להן, באהבה, בסלחנות וברכות. הן עברו שינוי מהפכני בחיים”, היא מחייכת וממשיכה: “מצאתי את השליחות שלי. אני, צירה המיואשת והמבולבלת מפעם, יצאתי ממחלה, ואני עוזרת לאנשים. השליחות היא ללמד אותך ואותי לחשוב איך לעזור לעצמנו. מדובר בגישה פרקטית ומעשית שמלווה אותך בכל רגע, עוטפת ושומרת עלייך. אני מכוונת אותך לחיות מציאות שלמה שאת רוצה עכשיו. אני לא תמיד אומרת רק דברים נחמדים, לא באה רק להכיל ולרחם. אני באה לעזור לאנשים לצאת ממצוקה או מחוסר שביעות רצון, ולהרגיש סיפוק בחייהם”. 

לאחרונה, השיקה אירוע מיוחד על הגישה החדשה, כדי שההצלחה תהיה במרחק נגיעה עבור כל מי שזקוקה לנשימה. “אני ממליצה שתסמכי על עצמך, ותביני כיצד תוכלי לחיות את חייך בשמחה והנאה. אל תוותרי על עצמך ומה שחשוב לך באמת. זה הזמן להתחיל את השינוי. את מוזמנת באהבה לשמוע עוד על הגישה החדשה, ולהיות חלק מקהילת נשים שחשו כמוך בעבר, וכבר לא שואלות מה נכון ולא נכון, מה מותר ומה אסור. נשים שבוחרות כיצד לחיות”. 

ובמיוחד כדי שלא תתלבטי יותר מדי – דויטש מציעה לך לעשות את הצעד הראשון בדרך לחיים הטובים עם הגישה החדשה, ומצרפת סרטון מתנה עם שאלת המפתח – “מי אשם בכל הבעיות שלי?”. אחרי שתתוודעי לתשובה, ירדו לך כמה אסימונים, שיעשו לך את החיים יותר קלים רגועים ונעימים. 

לקבלת הסרטון במתנה לחצי כאן <<


הבהרה

אתר דה-רוטשילד מארח לעתים כתבות ממומנות ומקודמות. כתבות שכאלה מכילות תוכן ומידע שיווקי. מערכת דה רוטשילד אינה אחראית למהימנות המידע ועצם פרסומה של הכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה של מערכת דה רוטשילד לרכוש ו\או להשתמש בשירותים או המוצרים המופיעים בה.