“המטרה: לאפשר לכל תושבי ישראל לחיות במקום חכם”

בעוד שבערים "חזקות" במרכז הארץ, המציאות בשטח צועדת לכיוון ה"חוכמה" העירונית, הרי שבקרב רשויות רבות בפריפריה הדרך להגשמת חזון העיר החכמה נראה עדיין רחוק

ערים חכמות. אילוסטרציה(צילום: פיקסביי)

רק לפני שבועות ספורים שכחה סערת הבחירות לרשויות המקומיות, כאשר אחת הסוגיות אשר בלטו בקמפיינים השונים הייתה פיתוח הרשות כ”עיר חכמה” מוטת טכנולוגיה לתועלת השירות לתושב.

אך בעוד שבערים “חזקות” במרכז הארץ, המציאות בשטח צועדת לכיוון ה”חוכמה” העירונית, הרי שבקרב רשויות רבות בפריפריה הדרך להגשמת חזון העיר החכמה נראה עדיין רחוק.

“בסופו של יום, כל פרויקט של עיר חכמה עולה הרבה מאד כסף. מנגד, אי אפשר שלא להיות עיר חכמה, זהו צו השעה. אלא שבמקביל, גדלים הפערים בין רשויות מקומיות חזקות ועצמאיות – ובין הרשויות שבפריפריה. לכן, המטרה היא לאפשר לכל תושבי ישראל לחיות במקום חכם”, אןמר אופיר פז-פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. 

לדבריו ניתן לפתור את הסוגייה בכמה רמות. “לדיגיטל אין גבולות מוניציפאליים. “חייבים לאפשר שירותים רב-עירוניים. למנוע מצב בו העיר החכמה משרתת את הרשות החזקה כלכלית הנמצאת במרכז הארץ – ואילו לתושבי הפריפריה הכלכלית, או הגיאוגרפית, לא תהיה עיר שכזו, כי אין לה משאבים למימוש החזון של עיר חכמה”.

אבי כהן סקלי, מנכ”ל המשרד לשוויון חברתי ציין כי “בשנים 2018-2019 השקיעה הממשלה בתחום של ערים חכמות יותר מ-300 מיליון שקלים. זהו סכום אסטרונומי והוא יגדל”.

“שיתוף הפעולה עם החברות ועם הרשויות הוא מעמיק. יש חיבור עצום בין המגזר העסקי, הרשויות המקומיות והממשלה. בסופו של דבר, התכלית היא שהאזרחים יקבלו שירותים טובים יותר מהרשויות”, סיכם.