דו”ח: 33% מהמזון בישראל הולך לפח

הדו"ח הלאומי ה-2 לאבדן והצלת מזון בישראל חושף כי אובדן המזון בישראל השנה עמד על 2.4 מיליון טון, כ-33% מהיקף יצור המזון בארץ ■ מתוכו, ישנו אובדן של 214 אלף טון של מזון מבושל במגזר המוסדי

חן הרצוג במסיבת העיתונאים צילום: יוסי כהן

ארגון לקט ישראל, בשיתוף BDO זיו האפט, חשפו הבוקר (שלישי)) את הדו”ח הלאומי ה-2 לאובדן והצלת מזון בישראל.

הדו”ח, המוצג זו השנה השנייה, מתמקד בתחום הארוחות המוסדיות (אובדן מזון במלונות, אולמות אירועים, בסיסי צה”ל, מפעלי תעשיה, בתי חולים וכיו”ב), וכן בסקירת הצעדים הרבים שננקטו ברחבי העולם בשנה האחרונה לצמצום אובדן המזון.

עוד חושף הדו”ח כי שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.4 מיליון טון, מגיע ל-19.5 מיליארד שקלים. כמחצית ממזון אבוד זה הוא בר הצלה, בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של 8 מיליארד שקלים.

מתוך כלל המזון האבוד, סך אובדן המזון בצריכה המוסדית השנה הסתכם ב-214 אלף טון, המהווה 30% מסך צריכת המזון המוסדית ובשווי 3.5 מיליארד שקלים.

כשליש מן המזון המבושל האבוד בצריכה המוסדית הוא בר הצלה, כלומר ניתן להציל 64 מיליון ארוחות מבושלות בשנה, שהינם 70 אלף טון מזון מבושל בשווי של כ-1.1 מיליארד שקלים.

הדו”ח מציג, לראשונה בישראל, מודל מפורט לאומדן אובדן המזון בצריכה המוסדית; במקומות בהם סעדו בשנה החולפת 1.8 מיליון איש ומספר רב של סועדים אשר מרוכזים במקומות גדולים (להבדיל מן הצריכה הפרטית), כדאיות הצלת המזון גבוהה ביותר, פוטנציאל כמויות המזון גדול והאיסוף והעברתו לאלו הזקוקים להם – פשוט יותר.

הדו”ח השנה כולל נתונים מטויבים, בזכות שיתוף פעולה ונתונים ממשרד החקלאות, מכון וולקני והלמ”ס.

לדברי גידי כרוך, מנכ”ל לקט ישראל: “במדינות המערב פעלו רבות בשנה האחרונה בכדי לצמצם בזבוז מזון, ועל ממשלת ישראל ללכת בעקבות מדינות אלו; בשנה האחרונה, מאז פרסום דו”ח אובדן והצלת מזון הראשון, הצליח לקט ישראל לקדם את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת: החוק עבר בקריאה טרומית וכעת הוא ממתין בוועדת עבודה, רווחה ובריאות. זהו צעד אחד בכיוון הנכון, אך בכדי לקדם את הנושא, יש לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, בדומה לזה שנקבע ע”י האו”ם ואומץ ע”י הממשל האמריקני”.

הוא הוסיף כי “יש לקבוע חובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים, בדומה לחוק הפדרלי להצלת מזון הקיים בארה”ב. בנוסף, יש לחייב גופים ממשלתיים ומתוקצבים לתרום עודפי מזון דרך עמותות מזון. ככל שיורחבו מקורות הצלת המזון כך ניתן יהיה לתת ערך כלכלי גדול יותר למינוף”.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO זיו האפט אמר, “קיומם של עודפי מזון במטבחים המוסדיים הוא בלתי נמנע, בשל הצורך באספקת מזון מגוון בתנאי חוסר ודאות. אולם השלכת המזון העודף הינה איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית. הניתוח שלנו מראה על כדאיות גבוהה להצלת עודפי המזון ממטבחי בסיסי צה”ל, בתי המלון ואולמות האירועים והעברתו לנזקקים. כל שקל המושקע בהצלת מזון, משיג תמורה כלכלית ישירה בגובה של פי 3.6. בנוסף, אם נביא בחשבון את ההשפעות החיצוניות – הסביבתיות והחברתיות – התמורה למשק גבוהה עוד יותר ומגיעה לפי7.2 . מבחינה סביבתית, הצלת מזון הינה נוסחה מנצחת, המאפשרת ייצור מזון ללא שימוש מהותי במשאבי טבע, ללא זיהום קרקעות, ללא מים, דשנים וכימיקלים”.

“הצלת מזון מאפשרת לצמצם את פער אי-הביטחון התזונתי תוך חסכון של כ 73%- מהעלויות למשק. ישנה עדיפות כלכלית מובהקת לתמיכה בנזקקים באמצעות מזון מוצל ולא בכסף, בשל המאפיינים הייחודיים של הפיכת פסולת למזון. בעלות של 810 מיליון שקלים לשנה, ניתן להציל מזון בשווי של 3 מיליארד שקלים ובכך לפתור במלואה את בעיית אי-הבטחון התזונתי בישראל”, סיכם הרצוג.