בנק ישראל קורא: לבלום את הגירעון התקציבי

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג צילום: לע"מ

בנק ישראל פרסם היום (שני) את התייחסותו להצעת תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 ולצעדים שמשרד האוצר מתכוון לנקוט בשנתיים הללו.

בבנק מציינים כי הגירעון הצפוי בתקציב המדינה ב-2016 הוא פחות מ-2.5 אחוזי תוצר, נמוך משמעותית מיעד הגירעון שנקבע לשנה זו וגבוה במקצת מהגירעון בפועל ב-2015.

הגירעון נמוך מהיעד – בזכות תקבולי מסים גבוהים בשיעור ניכר מהתחזיות בעת הכנת התקציב. זאת בשל גידול מהיר מהצפוי של יבוא מוצרי הצריכה ושל השכר, ושמירה על היקף עסקאות גבוה בשוק הנדל”ן.

הצעת התקציב לשנים 2017 ו-2018 מעלה את יעד הגירעון ל-2.9 אחוזי תוצר בכל אחת מהשנים לעומת היעדים הנוכחיים שהם 2.5% ו-2.25%, בהתאמה.

לאור העלאת יעד הגירעון, ועל בסיס התחזיות המקרו-כלכליות הנוכחיות, נראה כי יישום הצעדים הכלולים בהצעת התקציב יביא בקירוב לעמידה ביעדים החדשים של הממשלה ב-2017 ו-2018.

קושי בהשגת היעדים

העלאת יעד הגירעון ל-2017 ו-2018 למרות הגאות בתקבולי המסים משקפת בעיקר העלאה ניכרת של תקרת ההוצאות: בכ-12 מיליארדי ש”ח ב-2017 ובכ-16 מיליארדים ב-2018 (כולל כ-8 מיליארדים בגין אי-התאמת המחירים), בהמשך להעלאת התקרה בתקציב 2016-2015.

בבנק ישראל מציינים לאור זאת כי ההעלאות של תקרת ההוצאות בשנים האחרונות – לצד השימוש הגובר בהתאמות חשבונאיות, שימוש בהעברות חד-פעמיות מגופים חוץ תקציביים והסטות של הכנסות בין השנים ופריסת הוצאות – מלמדות על הקושי להשיג את יעדי הממשלה בתחומי הביטחון, הרווחה והשירותים החברתיים במסגרת התקציב שקובעת התקרה וכי כלל ההוצאה מיצה את יכולתו להיות חסם למדיניות פרו-מחזורית.

עוד קובעים כי הממשלה מתכננת להפחית את שיעורי מס החברות ומס ההכנסה. “ההפחתה תקטין את ההכנסות בעיקר החל מ-2018, שכן ב-2017 רובה יקוזז על ידי העלאת מסים על הפרשות המעסיק לפיצויי פיטורין של בעלי שכר גבוה, על מחזיקי 3 דירות ויותר ועל חברי קיבוצים”.

לאור העובדה שהמשק הישראלי בסביבה של תעסוקה מלאה ולאור ההחלטה לאשר תקציב דו-שנתי, מדגישים בבנק כי חשוב שהתקציב יתמקד בצעדים להגדלת הפריון – בפרט שיפור ההון האנושי והתשתיות הפיסיות – לצד שיפור הסביבה הרגולטורית.

בבנק ישראל מזהירים כי ברמת הגירעון המתוכננת – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות במתינות בשנים הקרובות.

על רקע סביבת התעסוקה וההכנסות הגבוהות ממסים, רצוי שהמדיניות תביא לירידה, או לפחות להתייצבות של יחס החוב על מנת לאפשר, למדיניות הפיסקלית לתרום להתמודדות של המשק בתקופות בהן הנסיבות המקרו-כלכליות יהיו חיוביות פחות.

על פי התיקון לחוק יסודות התקציב מנובמבר 2015 (“הנומרטור”) על הממשלה לתקן בעת אישור התקציב הנוכחי גם חריגות צפויות של תקציב 2019 מהיעדים.

בהינתן הצעדים המוצעים בתקציב, ההוצאות הצפויות ב-2019 גבוהות בכ-8 מיליארדי ש”ח מתקרת ההוצאות המוגדלת שמוצעת בתקציב. ללא תיקון של חריגה זו הגירעון ב-2019 צפוי להיות כ-3.5 אחוזי תוצר.

בבנק ישראל מבהירים כי חשוב שהממשלה תבצע את ההתאמה הנדרשת כדי לבלום את הגידול בגירעון ולשמור על אמינותו של התיקון החשוב הזה לחוק.

בבנק מוסיפים ומזהירים כי ניסיון העבר הקרוב בישראל ובעולם מלמד כי גאות בתקבולי המסים המבוססת על ההתפתחויות בשווקים ספציפיים עלולה להתפוגג במהירות ולהתבטא בגידול מהיר של הגירעון.

משום כך, קובעים כלכלני הבנק, הסיכונים הטמונים בהעלאה הנוכחית של ההוצאה הפרמננטית, ביחד עם הפחתה של בסיס ההכנסות הם משמעותיים.