“בנק ישראל התמכר לרכישת מט”ח ולא יודע לעצור”

ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר בפורום שוק החוב של מידרוג יוצא נגד מדיניות בנק ישראל

הדיון בפורום, היום צילום: יח"צ

פאנל כלכלכנים בכירים נערך הבוקר בפורום שוק החוב של מידרוג, עסק ב”כלכלה טובה – מציאות סבוכה”. את הפאנל הנחה ערן היימר מנכ”ל מידרוג והשתתפו בו יעל מבורך סגנית הממונה על תקציבים לענייני מאקרו במשרד האוצר, ירום אריאב, מנכ”ל משרד האוצר לשעבר, ד”ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה.

לדברי ד”ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה, “המצב היום פחות אופטימי ממה שאנשים חושבים. ממה שמסתכלים קדימה אנחנו לא כל כך אופטימיים. אנחנו חושבים שהמצב קדימה יהיה הרבה יותר רע. בדרך כלל, נהוג לחשוב שהמצב החברתי על הפנים. יש אי שוויון, יש משבר דיור”.

“כל הדברים לא נכונים. מבחינה עובדתית יש ירידה משמעותית באי שוויון, בעיקר בחמש השנים האחרונות, יש ירידה באי שוויון נטו. בשוק העבודה הוא יורד כבר עשר שנים. כשאומרים משבר דיור, חושבים שאנשים גרים ברחוב, זה לא נכון. יש מחירי דירות שונים שעולים. יש ירידה באבטלה, יש הכנסה גבוהה. זה לא שיש משבר דיור. כל מה שמתלוננים לגביו הוא פשוט לא נכון. המצב טוב מאי פעם. הסטטיסטיקות לא מראות את זה”, דברי שראל.

ערן היימר: האי שוויון הוא בין מי שיש לו דירה למי שאין לו דירה.  מדד האי שוויון מפספס את זה.

שראל: מדיניות המס בתחום הדיור חסרת היגיון לחלוטין. לא חושב שלא צריך מס רווחי הון על דירות יחידות. אין בזה שום צדק ושום יעילות כלכלית. במקום להשקיע בשוק ההון, יש פה הטבת מס שהשווי שלה 10 מיליון ₪ ואין בה שום היגיון.

יעל מבורך, סגנית הממונה על תקציבים לענייני מאקרו במשרד האוצר: “לנו יש אתגר בזווית הפיסקלית דווקא כשהגרעון נמוך משציפינו ויחס החוב תוצר הוא 60% קשה להניע רפורמות כשהנתונים האלה משדרים מידה רבה של אופטימיות שמשקרת. אנחנו עכשיו בפתחה של 2017 התקציב אושר לשנתיים. עם כל המצב הפוליטי שמלווה אותנו – אני חושבת שאם הדברים ימשיכו להתנהל כך ב-2017, 20202 בלי גידולים בהוצאה, נעביר את הרפורמות.

היימר: אולי התעייפנו מרפורמות?

מבורך: בשנתיים הקרובות אנחנו מתכננים קפיצת מדרגה מבחינת רפורמות. יש תוכנית לאשראי קמעונאי, כמובן הרפורמה בחברת חשמל…

היימר: הסימן הראשון לבחירות (בהסתדרות) זה שוועד חברת חשמל מפוצץ ישיבה.

ירום אריאב: הערה מסוימת על שיווי המשקל – בין הדרג המקצועי לפוליטי. היינו בתקופות שהיה מושג של כלכלת בחירות בשנות ה-80, חלוקת טלוויזיות צבעוניות וחרוזים לילידים. ממשלות ישראל השכילו שחייבים לשמור על אחריות תקציבית כזוג של דרך חיים. כפוליטיקאי אתה נוקט מדיניות חסרת אחריות.

משמעת תקציבית כדרך חיים ולא משנה באיזו מפלגה. בקטע הזה משהו מתערער כי זה לא רק העניין הפיסקאלי. הדרג הפוליטי יכול להציע הצעות הזויות כמו מע”מ אפס או מס דירה שלישית, בלי דרג מקצועי עם עמוד שדרה ובסופו של דבר זה פוגע באזרחים. אני מאוד חושש שאנחנו חוזרים אחורה.

מיכאל שראל: כשיש סחר בינלאומי חופשי אז בממוצע כולם מרוויחים אבל יש גם מפסידים. מבחינה גיאוגרפית המערב התיכון בארה”ב הפסיד כלכלית באופן אבסולוטי מבחינת תעסוקה. החוכמה לדעת איך לפצות, רשת ביטחון. ארה”ב לא ידעה לעשות את זה. מי שהצביע לטראמפ במערב התיכון צודק. זו שטות מוחלטת, לא רק שנסיגה מהגלובליזציה תפתח במלחמת סחר עולמית, זה יחזיר אותם אחורה”.

היימר: מה זה אומר עלינו מבחינה גלובאלית?

שראל: “ישראל נהנתה מאוד מהגלובליזציה. ברגע שמדינה נפתחת ליבוא ולייצוא, היא מתמחה ביתרונות היחסים שלה, כמו הייטק. אני חושב שהגלובליזציה עזרה לישראל להתפתח ב-20 30 שנה אחרונות. אני חושב שישראל תסבול מאוד אם תיפתח כאן מלחמת סחר עולמית וחסימת גבולות.

אריאב: זה היה צעד מדהים. לא משנה הסכמי סחר חופשיים באירופה וארה”ב אלא נוריד מכסים מול מדינות שלישיות. במשך שנים זה יצר מצב שהמתפרות בברלין נפגעו, אבל זה שם אותנו במקום אחר לגמרי. היום הייצוא הוא 40% מהתוצר במשק קטן כמו שלנו – אם נחזור למצב של אמריקה תחילה, זה יפגע במדינות כמו ישראל.

היימר: מדברים על מלחמת מטבעות, אבל קנינו 70 מיליון דולר. מה ההיגיון?

אריאב: איך אתה מתמודד עם זה שהעולם מתכונן למלחמת מטבעות?

שראל: ברגע שתהיה מלחמה עולמית במטבעות אני חושב שיש צורך באמצעים זמניים בכדי לסייע.

אריאב: המוזר הוא שדווקא בנק ישראל התמכר לסיפור הזה של רכישות מט”ח. עוד בימי סטנלי פישר שהוביל את זה. הייתה תחושה שבנק ישראל לוקח על עצמו לחלץ את ישראל ממיתון, אבל כעת נראה שבנק ישראל התמכר לכל הסיפור הזה ולא יודע איך להפסיק.

אריאב: צריך לטפל בפריון ואנחנו בסוג של כלכלה דואלית, פריון גבוה בהייטק ונמוך בכל היתר. בזה צריך לטפל.

שראל: יש בעיה הרבה יותר גדולה. אין גמישות ניהולית בסקטור הציבורי. היכולת של העובדים להטיל וטו על שינויים טכנולוגיים גבוהה, חוסר היכולת להעביר עובדים מאגף לאגף וחוסר הסימטריה. ישראל נמצאת במקום קיצוני, אבל אין שום דבר שמתייחס לטובת הציבור, מבינים את הצורך – אין את האיזון הזה. החינוך נפגע.

אריאב: הדבר האחרון שצריך בחינוך זה לא תוספת תקציבית, הפער בין החינוך של ילדים מסוימים לאחרים הוא הכי גדול בעולם. אנחנו לא מתמודדים עם זה נכון. אם לא  נשפר את רמת המורים, איכות המנהלים – זה פשוט לא יעזור.