אושר סופית: תקציב דו שנתי – עם נקודת אישור

חברי הכנסת אישרו את ההצעה, שתאפשר להם לבחון מחדש את תקציב המדינה של שנת 2018 ולאשר אותו מחדש - ולא באופן אוטומטי כפי שהיה בעבר

מליאת הכנסת. ( צילום: )קובי גדעון, לע"מ

בתום דיון ממושך אישרה היום (שלישי) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018.

יו”ר ועדת כספים ח”כ משה גפני הציג את ההצעה ואמר כי “הפעם  יש התייחסות שונה לעניין מאשר הייתה קודם. קודם היה תקציב דו-שנתי, שהוא תקציב לשנתיים, שנה ועוד שנה. זה לא תקציב לשנים 2017 ו-2018, אלא זה תקציב לכל אחת מהשנים הללו בנפרד”.

“ההצבעה היא יחד, אבל התקציבים הם תקציבים נפרדים, בניגוד למה שהיה בשנים קודמות ובתקציבים דו-שנתיים קודמים, הפעם יש התייחסות למעבר שבין 2017 ל-2018. פעם הכנסת הייתה מאשרת את התקציב הדו-שנתי והכנסת יוצאת מהעניין – והפעם זה יהיה אחרת”, הוסיף גפני.

הוא ציין כי “הנושא הזה של התקציב הדו-שנתי בכלל שנוי במחלוקת. שנוי במחלוקת בתוך הקואליציה, שנוי במחלוקת בתוך האופוזיציה. הוא דבר שמייצר יציבות שלטונית ופוליטית. הוא מייצר יציבות, שיש לה גם ערך כלכלי, לא רק ערך של יציבות מדינית יש לזה גם ערך כלכלי, אבל יש לזה חסרונות, שהוכחו כחסרונות בעייתיים, שצריך להתמודד איתם”.

גפני הביע את דעתו האישית לפיה אין צורך בתקציב דו שנתי, אבל הוא מחוייב לקואליציה ולהחלטותיה.

האופוזיציה זועמת

עם זאת באופוזיציה זעמו על ההצעה. ח”כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) אמר, “אני רוצה להזכיר לעצמנו מה היה לנו פעם אחרונה כשהיה תקציב דו-שנתי ולדבר על זה בצורה הגלויה ביותר. ראש הממשלה – בניגוד לדעתו של יושב-ראש ועדת כספים משה גפני, בניגוד לדעתו של שר האוצר כחלון – מביא תקציב דו-שנתי. זאת בניגוד מוחלט לאינטרס הכלכלי של המשק ובמטרה אחת, של שרידות פוליטית, שהיא מעל הכול”.

ח”כ מיקי לוי (יש עתיד) שכיהן בממשלה הקודמת כסגן שר האוצר טען כי “תקציב דו-שנתי הוא תקציב רע למדינת ישראל. הוא תקציב רע למשק הישראלי ולכלכלה הישראלית. זוהי החלטה פוליטית, לא שום החלטה אחרת. אין בצידה שכל, אין בצידה ייעוד, אין בצידה חשיבה כלכלית, אין בצידה שום דבר מלבד דבר אחד – הישרדותו הפוליטית של ראש הממשלה אדוני. זוהי החלטה פוליטית, אפילו לא החלטה פיסקלית”.

ח”כ מנואל טרכטנברג הוסיף כי “העניין הזה  זה נולד ב-2009 מתוך כורח, מכיוון שזו היתה בשנת בחירות והמדינה התנהלה ללא תקציב – ואמרו: אוקיי, בוא נעשה כבר תקציב לשנה הזאת, שממילא לא עשינו בשנה הקודמת וכבר נשליך על השנה הבאה”.

“אבל הכורח הפך לשיטה, ויתרה מזאת, ראש הממשלה בזמנו לא התלהב מהרעיון הזה, כי ראש הממשלה אכן הבין – או אולי עדיין מבין בענייני כלכלה, לפחות אז הוא כן הראה שהוא מבין. וזה הפך עם הזמן לכלי שבעיני ראש הממשלה יש לו תועלת פוליטית משוערת. משוערת – כי במדינת ישראל אף פעם לא נפלה ממשלה כתוצאה מהתמודדות לא מוצלחת עם תקציב. אם יש סדקים בקואליציה, אז ברור הוא שגם תקציב לא יהיה, וממשלות נופלות, אבל לא בשל התקציב ממשלות נופלות”, סיכם טרכטנברג.