אושרה הקמת הקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "הקרן תחזק את השלטון המקומי בישראל עקב התוספת התקציבית שניתנה בו לטובת הרשויות המקומיות"

כסף )(צילום אילוסטרציה: פיקסביי

אחרי מו”מ ממושך, דיונים סוערים ולא מעט משברים, אישרה לפנות בוקר (חמישי) ועדת הכספים את הקמת הקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות, ‘קרן הארנונה’.

בכך תיקנה הוועדה עיוות שנמשך עשרות שנים שבו רק ערים שהוגדרו ‘ערי עולים’ עוד משנות ה-50′, יכלו לגבות 100% ארנונה ממבנים או מתקנים ממשלתיים בתחומן, לעומת ערים שלא הוגדרו כך ויכלו לגבות עד 55% ארנונה ממשלתית ואף פחות מכך: 35%, 45%. מזה למעלה מ-15 שנה נוצר מצב אבסורדי שבו ערים ללא הגדרת עיר עולים שכן קלטו עולים בשיעורים גבוהים הופלו לרעה ולא יכלו ליהנות מ-100% ארנונה ממשלתית בניגוד לערים שכבר הפסיקו לקלוט עולים או שקלטו בשיעורים אפסיים וכן נהנו מהיתרון הנ”ל.

קרן הארנונה תורכב מסה”כ 770 מיליון ש”ח; 500 מיליון ש”ח מכספי הארנונה הממשלתית בכל הארץ, עוד 270 מיליון ש”ח נוספים שהאוצר יביא, מתוכם 70 מיליון ש”ח רק ב-2017-2018. הכספים יחולקו בין רשויות ממעמד סוציו-אקונומי 1-7 שקלטו עולים ב-15 השנים האחרונות או עולים מאתיופיה מ-1.1.1984, יישובים וערים אלו יקבלו 13% מהתקציב בקרן בהתאם לכללים שייקבעו שרי האוצר והפנים.

שאר הכספים יחולקו עפ”י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי, מדד הפריפריאליות, גודל האוכלוסייה ברשות, מצב פיננסי של הרשות, היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבנים לצורך חישוב הארנונה.

המנגנון הזה החל כאמור בשנים בהן המדינה קלטה עולים בהיקפים נרחבים, אלא שכיום עשרות שנים לאחר-מכן, התמונה השתנתה ויישובים ורשויות שבעבר קלטו עולים בשיעורים גבוהים, כיום כמעט שאינם קולטים עלייה.

לעומת זאת, רשויות שלא הוגדרו ‘ערי עולים’ וגבו בפועל שיעורי ארנונה נמוכים הופלו לרעה הדבר יצר חוסר שוויוניות ועיוות בחלוקת המשאבים, מה שהוביל לעתירה לבג”ץ מצד רשויות שהופלו לרעה בעקבות מנגנון ‘ערי עולים’. בג”ץ הכריע בעניין והגדיר את מנגנון ‘עיר עולים’ כמנגנון מפלה לרעה, לא שוויוני, שיוצר עיוותים בחלוקת משאבי המדינה ועל-כן קרא למדינה לבטלו או לחילופין לקבוע מנגנון אחר שיהיה שוויוני ויתאים למאפייני הרשויות כיום.

עפ”י פסיקת בג”ץ ב-28.12.17 ההסדר הזה ייפסל, מה שיוביל לפגיעה בכל הרשויות. על-כן שקדה ועדת הכספים על קידום החוק להקמת הקרן כמענה לאפשרות לביטול המנגנון ללא חלופה אחרת.

 לאורך הדיונים בחוק צפה ועלתה שוב ושוב התנגדותם של ראשי רשויות שחששו ששינוי המנגנון הקיים, קרי הפסד היתרון היחסי שלהן מהגדרתן ‘עיר עולים’, ייסב להן פגיעה קשה עקב אובדן הכנסות המהוות נתח חשוב מתקציביהן. במענה לבעיה זו, חלק מכספי הקרן יוגדרו כמנגנון ‘החזרה’, קרי להעברת תקציבים כפיצוי על אובדן ההכנסות מ’עיר עולים’ ל-61 רשויות שנפגעות מהשינוי עפ”י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי 1-5, מדד הפריפריאליות והחלק היחסי של ההכנסות מ- 100% הארנונה הממשלתית שהם גבו עד היום מסך כל תקציבן.

מנגנון הפיצוי לאותן 61 רשויות נקבע מלכתחילה בחוק ל 6 שנים, על-מנת להקטין את מידת הפגיעה באותן 61 רשויות ושהיא תהיה הדרגתית, כשבשנים הראשונות הפגיעה תהיה מזערית. במהלך הדיונים, שינו חברי הכנסת בתיאום עם ראשי הרשויות את פרק הזמן הזה והרחיבו אותו ל- 8 שנים, על-מנת לרכך עוד יותר את הפגיעה בהן. עוד נקבע, כי ראש הממשלה יחד עם שרי האוצר והפנים יהיו רשאים לשקול להרחיב את המנגנון לעוד שנים בהתאם לצורך.

מעבר לכך, כספי הקרן האחרים ישמשו לחלוקה בין הרשויות בהתאם לקריטריונים, כפי שצויינו לעיל’. כאן הובלטה התוספת שנתן האוצר, של 200 מיליון שקלים נוספים להגדלת סך הכספים לחלוקה לצורך תמיכה וחיזוק הרשויות המקומיות.

הדיונים בנושא החוק להקמת הקרן היו סוערים מאוד ובמהלכם התעמתו חברי הכנסת וראשי הרשויות עם פקידי האוצר ומשרד הפנים. יחד עם זאת, מתוך הכרה בנחיצות אישור החוק, הוא אושר ברוב של 11 חברי כנסת בעד ו-4 נמנעים. לא היו לחוק מתנגדים.